מלחמת השם על עירובין ל:

ועוד אתמר כותל שבין שתי חצרות שנפל וכו' עד ולא שרי לטלטולי אלא ד"א: אמר הכותב שלטו ביה אריותא שלא גזרו מעולם באותה חצר שלא יטלטלו בו אלא בארבע אמות משום גזירה שלא יוציא מרשות לרשות ואילו היה ראוי לגזור בכך היו גוזרין שלא יוציאוהו מן הבתים לחצר זו הפרוצה אבל שיאסרו לטלטל בתוכה מפני כלי הבית שמא יוציא אותו לחצר אחרת אינה משנה ועוד הרי אמרו בקרפף שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו כלומר שנפרצו כותלין של שניהם המבדילין ביניהם חצר מותרת וקרפף אסור והתם בדליכא גפופי ולא אסרו החצר משום גזירה שמא יוציאו כלי הבית מחצר זו לקרפף ויפה השיב עליו ה"ר אברהם בר דוד ז"ל כי הרבה גזירות קרובות מזו היו יכולין בדיורין הבאין בשבת ואעפ"כ אמרו הואיל והותרה הותרה:

ועוד מתני' חצר שנפרצה לרה"ר וכו': אמר הכותב באמת שזה הלשון תלויה בהלכות ואינה מדברי רבינו ז"ל אבל ממי שאמרו נקבל שהלשון מכוון הוא יותר מלשונו של בעל המאור שעל מקום הכותל הסמוך לרה"ר קאמר דכיון שנפרצה הויא לה במקום מחיצה צדי רשות הרבים וכדאמרינן על מקום מחיצה מחלוקת וכמו שפירשה רש"י ז"ל אי נמי כיון שנפרצה מחיצה שבין חצר לרה"ר כל מקום שהרבים מסתלקין לשם כגון ראשה של חצר הסמוך לרה"ר או שנפרץ אחד מן הכותלים עם המחיצה והרבים מסתלקין לשם ומעקימין דרכן עליה צדי רה"ר הוי זה לתוכה ממש כלומר לפנים במקום שאין דרך הרבים נכנסת שם דברי הכל כרמלית הוא ואילו מלשון בעל המאור לא למדנו שיהא צדי רה"ר בחצר זו כלל: