מלחמת השם על חולין ז

ועוד וכן הא דאמר ריש לקיש שחט את הקנה ואח"כ ניקבה הריאה כשרה לא הזכירה הרי"ף ז"ל וכו' ולטעמיה דר"ל ה"ה אם שחט את הושט כו' עד כך חיי בני מעים תלוים בושט: אמר הכותב וכן הדבר אלי שהצעה של שמועה דר"ז חולק הוא על ר"ל והוא סובר שיש טרפה לחצי חיות ומעיקרא אמרי' והדר ביה ר' זירא מהא דקאמר מה לי בריאה מה לי בבני מעים בכל מותרת מדקא מבעיא ליה בני מעים שניקבו וכו' דאלמא אית ליה טרפה לחצי חיות ותרגומה בנקבה ריאה בין ושט לקנה ולנקבו שאר בני מעים בין קנה לושט דאסורה באכילה כדרב' ודאי לעולם לא הדר ביה ועדיין קושיתו במקומה עומדת שלדברי ר"ל אין חילוק והפרש בין ריאה לבני מעים אלא שהוא מתחלה לא אמרה אלא לדברי רבא דסבר כר"ל אבל הוא חולק עליו וסובר שיש טרפה לחצי חיות בין בריאה בין בבני מעים וכדקאמר ליה וכי מאחר שנולדו בה סימני טרפה והתרת כלומר לדבריך שהתרת במקצת התיר בכל אבל הוא אוסר בשתיהן ולפיכך שאל מהו לטהרה מידי נבלה בין בקנה בין בושט ולשון הגמ' מוכיח כן ועוד דבעיא דר' זירא סתם נאמרה ולא על דעת רבא נשאלה וכן פי' ר"ת ז"ל כלשון הזה ומסקינן לעולם לא הדר ביה ור' זירא לדבריו דרבא קאמר כלומר לדבריך שאתה מתיר בריאה התיר כל נקב שניקבו שאר בני מעים אבל ר' זירא אפי' נקבה ריאה טרפה ס"ל ועל זה הפי' סמך רבינו הגדול ז"ל שלא הזכירה לדר"ל כלל ועוד השיב ה"ר אברהם ז"ל ואמר דר"ל גופיה הדר ביה דקאמר כאן ששחט במקום חתך כאן ששחט שלא במקום חתך וכיון דקשיא דידיה אדידיה ולא ידעינן הי דאחריתי לא סמכינן עליה כלל ור' זירא כחזרה דידיה סבר לה וזו תשובה שלא לסמוך על דברי ר"ל בפירושה דרבא דאפי' לדבריו דר"ז ר"ל לא הדר ביה לעולם ולא קשיא דידיה כלל דהא טעמיה לאו משום כמאן דמנתא בדיקולא היא אלא משום דאין טרפה לחצי חיות מיהו קשיא אי ס"ל דר"ל וכפירושא דרבא משום דכמאן דמנחא בדיקולא דמיא אלא ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן למה להו לאפוקי סתם מתני' דאלו טרפות מהלכה לוקמה שלא במקום חתך אלא איכא למימר מקום חתך ולאו מקום חתך ודאי שבשתא היא דכל שהוא קנה במקום שחיטה כיון שנפיק רובו מה לי חזר וחתכו במקום אחר מה לי לא חזר וחתכו אבל ריאה אע"פ שהיא תלויה בקנה חייה תלויין נמי בושט דקא ינקי מהדדי מ"מ פי' של ר"ת ז"ל שנתפרש למעלה הוא הנכון שלא לסמוך על דריש לקיש: