מלחמת השם על חולין לג

וזה שפסק בבשר שנתעלם מן העין כרב כן פסקו הגאונים ורב חננאל ורבני ספרד האחרונים ז"ל מסוגיא דפ' ואלו מציאות ומכח עובדי דאתמר בהא שמעתיה כוותיה וא"נ תלמידי הוו כולהו רבנן בבלאי מארי תלמידי דרב הוו ועובדא דרב חנן מנהרדעא דאיקלע לגבי דרב כהנא במעלי יומא דכיפורי: י"ל דאפי' כרב אתיא דלא אסרו בשר שנתעלם מן העין אלא משום שחוששים שמא גררה חולדה מבית לבית וממקום למקום ומעיר לעיר דרובא דעלמא עובדי כוכבים נינהו והחמירו בבשר להצריכו תרי רובי כדאיתמר לענין יוחסין בכתובות והיינו דאמרי' ודאי מכללא דהאי ודאי היינו דרב משום דאיסורא שכיח טפי בעולם ואזלינן בתר רובא דעלמא אבל רובא דעלמא בערב יוה"כ אפילו כשאתה הולך בתר רובא דעלמא רוב אוכלי בשר ביום הזה ישראל הן ורוב בשר ישראל הוא ואין לחוש ומה שהשמיט רבינו הגדול ז"ל משום דמלתא דלא שכיחא היא ושלא יראו התלמידים המקילים ויפרצו בה פרצות וא"נ פליגי אדרב לא עדיפא מכללא הנך עובדי אחריני ומכל שאר רבנן סמכי דס"ל כרב ומקרא מלא מכל הוא אחרי רבים להטות ומה שאמרו אלא היכי אכיל בשרא ולא אמרו ואלא לרב דאמר כו' היכי אכלי בשרא גדולה מזו במס' שבת פ' במה אשה ולרב מ"ש הני וההיא דרב מתני' היא ולא אמרי' לדידן מ"ש הני אי נמי ולתנא דידן מ"ש אי נמי סתם ומ"ש הני וההיא דרב נמי הלכה פסוקה היא: