מלחמת השם על ברכות לט.

כתוב בספר המאור הא דתניא היה מהלך חוץ למדינה וראה וכו' מכל זה לא הזכיר הרב אלפסי ז"ל כלום: אמר הכותב אלו דברים וכיוצא בהן שומט אותן רבינו מפני הרחקת מציאותן ומנהגו ידוע בהלכותיו:

ועונין אמן אחר ישראל המברך ואע"ג דלא שמע והוא דלא אכיל כבר פירש בהלכות שהרי כתב משנתנו כפשוטה וכבר כתב שאין עונין אמן יתומה ומה שפירשו בירושלמי עלה דהא מתני' בהם דמיחייב למברכה וכו' מינייהו שמעינן שכל המחויב בברכה וענה ולא שמע לא יצא וסתם לשון משנתנו בשמועה זו בשלא אכל היא ודרכו לקצר. ומה שכתב רבינו ז"ל בערבי פסחים אמר ליה רבינא לרבא שמעת מינה ברכה טעונה כוס ואמר ליה ארבעה כסי תקינו רבנן דרך חירות וכו' למדנו שאין ברכה טעונה כוס ולא שיהא צריך כלל שזה לא נסתפק לבעלי הגמרא שהרי הזכירוהו כמה פעמים במשנה ובברייתא ובגמרא ועשו לו כמה מעלות טובות ואם אינה טעונה כוס למצוה למה הוזכר כלל כן. ועוד אמרו בו יצאתה בת קול ואמרה כוס של ברכה שוה ארבעים זהובים אבל פירוש טעונה כוס לקבוע חובה ולחזר עליו כדרך שמחזירין על המצות והיינו דדייקינן ליה ממתני' דערבי פסחים דקתני ולא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין אפילו מן התמחוי וקס"ד שלא היה צריך אלא לשלשה ומשום ברכת המזון תקנו רביעי אלמא חובא הוא וממתניתין דהכא נמי שמעינן ברכה טעונה כוס מפני שמתירין לו לטעום קודם שיבדיל. ועוד שמצריכו להניח לאחר המזון אע"פ שלא אכל אלמא מחזירין על כוס לברכה כדרך שמחזירין עליו לקידוש והבדלה ומדברי ב"ה לא שמענו להטעינה כוס אלא למצוה לכתחלה שכך שנינו בא להם יין לאחר המזון וזו גירסת רבינו הגאון וכדכתיבא בהלכות ובפר"ח ואפי' לדברי מי שמשתבש וגורס לתוך המזון בא להם שנינו אבל לחזור עליו לא שמענו. ולב"ש אע"פ שבא להם אם רצה מברך על היין ושותה ואח"כ מברך על המזון שכבר מתחלתו על מנת לשתות בא אין צריך להניחו לאחר המזון דברכה אינה טעונה כוס וב"ה סברי כיון שכוס לברכה מצוה מן המובחר מניחו לאחר המזון ויוצא ידי שתיהן וכן נמי זו ששנינו וב"ה אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה למצוה היא דהואיל וכבר אכל מסדרן כולן עליו תדע דהא לא מוכחינן מהא דברכה טעונה כוס לב"ש דהואיל והביא כוס לברכה לאחר המזון מזון עיקר ומשלשל הבדלה עמו וכ"ע מודו בהא דאי אמרת משום ברכה טעונה כוס קשיא מתני' דב"ש רישא אסיפא אלא ש"מ למצוה לדברי הכל טעונה כוס אבל לקבעו חובה אין לנו ומשמעתא דבערבי פסחים שמעינן דברכה אינה טעונה כוס דאמימרא דבתראי סמכינן וזהו דעת רבינו ז"ל ותמני דשמעינן מהא מתניתא שהשמיטה רבינו ז"ל כבר יצא בהן ידי כל אחת ואחת במקומה המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס מפורשת בהלכות פרק אין עומדין ושם בפרק ערבי פסחים וברכה טעונה כוס בערבי פסחים כמו שכתבנו וכוס של ברכה צריך שיעור מפורש בפ' המוציא יין ורמוז במקומות אחרים וטעמו פגמו וטעם מבדיל שתיהן שם בפרק ערבי פסחים ומברך צריך שיטעום שתי קדושות על כוס אחד בדלית ליה מתני' היא ובית הלל אומרים נר ובשמים מזון והבדלה: