מלחמת השם על ברכות לה

ועוד ודאמר רבי יהושע בן לוי אע"פ שאמרו קטן המוטל בעריסה אין מזמנין עליו אבל עושין אותו סניף לעשרה הלכה היא אע"פ שלא כתבה הרב אלפסי ז"ל: אמר הכותב וכי מחיצה מפסקת יש ביניהם ולמה לא ידחה שמעתתא דרבי יהושע בן לוי בכלל הזה כמו שנדחו בו שאר השמועות שבהלכה זו ואם מפני שאפשר לקיים את שתיהן אף ב' השמועות של רב הונא ושתים של ר' אמי אינן חולקות על דברי רב נחמן בקטן היודע למי מברכין ואין להם עסק זו בזו אבל כלן נדחו מן הכלל הזה לפי שלא משום דברי רב נחמן בלבד נדחו שמועות הללו דהא לא אמרינן לית הלכתא ככל הני שמעתתא דאמר רב נחמן אלא בעלי הגמרא היו יודעין שאין הלכה בכל אלו ואין קולא בצירוף אלא כדרב נחמן ודחו אלו וקיימו דברי רב נחמן וקבלת רבותינו הגאונים מכריע והם הסכימו שאין הלכה ככל הני שית שמעתתא וכן כתב רב חננאל בשם רבינו הגאון ז"ל וכן דחו בכלל זה דברי רבי יוחנן בקטן פורח ואע"פ שאמרו בגמרא תניא כוותיה יש לומר דקים להו בגמרא דלית הלכתא כי הא מתניתא אי נמי פורח אע"ג דלא ידע מ"מ כגדול דמי ובגדול לא בעי יודע למי מברכין כענין ששנינו לענין הנדרים תוך הזמן נדריהם נבדקין ולאחר הזמן אע"פ שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו נדריהם קיימין אי נמי לשני קטנים נצרכא שלא אמרו מזמנין עליו אלא בקטן אחד אבל שנים עד שיהא פורח וכזה אמרו בירושלמי רבי סימון בשם ריב"ל לשני קטנים נצרכא שאם היה קטן עושין אותו ספק ספק עושין אותו ודאי וזו תשובה על דברי בעל המאור בפירושו שכתב ל"ש קטן אחד ולא שנא שנים ושלשה וארבעה ולמה לא אמרו תשעה וקטן מצטרפין שאע"פ שאין הקטן מצטרף ולא שומע ולא עונה עמהן אין עושין אותו סניף. ומה ששנינו קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס על שמע ואינו עובר לפני התיבה דמשמע מעבר הוא דלא עבר הא אצטרופי מצטרף ההוא ביודע למי מברכין שמזמנין עליו בשלשה ואצ"ל בעשרה וכשם שמצטרף לאלו כולן כך מצטרף לעבור לפני התיבה ולפרוס על שמע אבל פחות מכאן אינו קורא בתורה ואינו מן המנין ובירושלמי נמי תני קטן וס"ת עושין אותו סניף רבי אבינא אמר אתפלגון רב הונא ורב יהודה תרויהון בשם שמואל חד אמר כדי שיהא יודע טיב ברכה וחד אמר כדי שיהא יודע למי הוא מברך גם זו ראיה שאף לעשרה בעי' יודע למי מברכין: