מלחמת השם על בבא מציעא נח.

ועוד אלא לעולם יש קנין לנכרי בארץ ישראל ומקבל לאו כחוכר דמי כו' עד דקנסא הוא דקנסיה רבנן וכו': אמר הכותב זה הפירוש אין בו רגלים דאי מתני' לאו במציק היא ולא כעין ברייתא היא היכי אקשי בגמ' אלא הא דתניא וכו' מאי איריא מציק אפילו אין מציק נמי לימא ליה התם משום דס"ל יש קנין וטעמא דמציק הא אחר אית ליה קנין בגוה ופטור דהא אמרת אי נמי אין קנין מקבל לאו כחוכר דמי לתנא דמתניתין ולתנא דברייתא מקבל כחוכר דמי ויש קנין ועוד הכא את אמר מאי שדה אבותיו אברהם יצחק ויעקב והכא את אמר שדה אבותיו ממש ועוד היכי כתב דמברייתא תפשוט דיש קנין לנכרי ומקבל כחוכר דמי לעולם אימא לך מקבל לאו כחוכר דמי ואין קנין והכא קנסא הוא דקניס ר' יהודה במציק משום דגזל לה אבל לא בנכרי אחר ומאי שדה אבותיו ממש ופליג אמתני' בהא אי נמי שדה אברהם יצחק ויעקב ובמציק קניס לכ"ע כדי שתהא בורה בידו לגמרי ובר מן דין בר מן דין דמתני' נמי ר' יהודה היא ואיהו תני לה בהדיא ופליגא דת"ק דהכי תנן התם המקבל שדה מישראל מן העובד כוכבים מן הכותי חולק לפניהם והדר קתני סיפא החוכר שדה מן הנכרי מעשר ונותן לו ר"י אומר אף המקבל שדה אבותיו מן הנכרי מעשר ונותן לו והיינו דמקשינן בגמ' מתני' ומתניתא אהדדי ועל כרחך אית לך לאסורינהו בחד טעמא ותמה על עצמך היאך אפשר למימר היכי איהו מקשי ליה למה לי מציק בברייתא ואיהו א"ל לא לעולם תנא דמתני' סבר יש קנין ומקבל לאו כחוכר דמי ולא פריש ברייתא כלל ופריש מתני' דלא קשיא לן ולא איצטריך לפרושא ומה שהודה לו לא טענו המקשה והפי' שכתב אח"כ הוא הנכון והוא כתוב בספר הישר לר"ת ז"ל ובעל זה המאור ז"ל לא האיר אותו כראוי ולא פי' כל הצורך כי עדיין יש להשיב למה ליה למימר לעולם יש קנין ומקבל לאו כחוכר דמי וקנסא הוא וכו' נימא מקבל החוכר דמי ומאי שדה אבותיו שדה אברהם ולא משום קנסא אלא מדינא משום דמציק אין לו בה קנין ועוד מתני' גופא קשיא דקתני החוכר שדה מן הנכרי מעשר ונותן לו ר' יהודה אומר אף המקבל שדה אבותיו מן הנכרי מעשר ונותן לו ומאי אף הא ר' יהודה פטר בחוכר דהא ס"ל יש קנין ולמ"ד יש קנין חכירות פטורה דהא תלמודא לעולם לא משכחת מקבל חייב אא"כ סבירא לן אין קנין וכחוכר דמי כדאמרינן בריש שמעתין ויש על כל זה פי' מבואר: