מלחמת השם על בבא מציעא כג

ועוד שהכישה במקל ורצה לפניו והא לא חסרה וכו' איכא למפשט מינה שליחות יד אינה צריכה חסרון וכו': אמר הכותב יש לי להשיב ונימא שואל שלא מדעת הוא ושואל הוי ומשום הכי חייב בשעודן עליו שהרי השואל חייב באונסין ולעולם אימא לך שליחות יד צריכה חסרון ואין ספק דאפילו למ"ד שליחות יד צריכה חסרון דשואל שלא מדעת או שואל הוי או גזלן הוי אע"פ שלא חסרה הילכך כשהוא משתמש בה ולא כלתה שאלתו חייב באונסים והיכי שמעינן מינה שליחות יד אינה צריכה חסרון זו שאלה שאל רבינו שלמה ז"ל ועדיין לא נגע בה בעל המאור ונ"ל דשואל שלא מדעת לא שואל הוי ולא גזלן הוי עד שיתכוין לשאול כגון שטלטלה ממקומה לצורך עצמו וכגון ההיא דבפרק הספינה כגון שנטלה למוד בה לאחרים דכיון שהוא מתכוין להשתמש בה לעצמו נעשה עליה שואל או גזלן אבל רועה שהניח מקלו ותרמילו עליה אינו מתכוין לשאול ולא הוציאה מרשות הבעלים כלל שהרי בהמה זו הולכת היא עם העדר ורועה באפר במקום שדעת הבעלים שתהא שם וכיון שאינו משנה ממלאכת הבעלים אלא שהוא משתמש בה עמהם כאחר לא נעשה עליה לא שואל ולא גזלן אלא שולח יד בפקדון הואיל ומשתמש בה כלל שהרי שלח בה יד ונשתמש במקצת דמי ויש לרבינו שלמה ז"ל בזה פי' אחר וכן מה שכתב בעל המאור ז"ל ובמסקנא אוקימנא בשהכחישה וכו' אלמא קסבר רב שליחות יד צריכה תסרון והניח מקלו ותרמילו עליה ועדין קבורין בה וכו' עד ורב לא בעי לאוקומה לברייתא דרועה בפלוגתא ומש"ה מוקים לה בשעודן עליה כלומר הכחש נראה בה א"ה הוה ליה למימר ועודו עליו אלא ודאי אע"פ שאין הכחש בה כלומר שחזרה לבריאותה הואיל ועדיין משתמשין בה שהרי תרמילו מונח עליה לאו חזרה היא הא למה זה דומה למגביה את החבית ונטל ממנה רביעית והחזיר שם אותו רביעית ולא החזיר חבית למקומה דאכתי מתחייב באחריותה ואין זה צריך לפנים: