מלחמת השם על בבא קמא כח

עוד כתב ומעיקרא הוה סבר למימר יש שן בכלל עין לא אמרי' וכו' גם זה אינו דהא מ"מ הויא הכחשה לקמאי ודינא כוותייהו מפסיק ופסיד עבדא דמי עין דאלת"ה א"כ לא פסקו הדין על פיהם של אלו והיאך משלמים והלא אין העדים נהרגין ולא משלמין ממון עד שיגמר הדין כדתנן בדוכתא ומה שאמר אביי לא במיפך והזמה אנו מפרשין אפי' ללישנא דמסקנא דאיתא וה"ק לא תידוק מדרישא בג' כתות סיפא נמי בג' אלא רישא בג' כי היכי דע"י הזמה בלבד יהא הדין היפך וישלמו אלו וזה א"א אלא בג' כתות וסיפא נמי שיהיה הדין היפך ע"י הזמה ומשכחת לה בתרתי כגון שהוא מודה שעמד בדין והיפך היה והרב אומר כן דרישא אכולה ברייתא קתני נמצא ע"י הזמת אלו בלבד נהפך הדין והיינו מיפך והזמה דאביי וכדפרישית לעיל וזה יותר מחוור: