מלחמת השם על בבא קמא יט.

ועוד אמר ר"ש בן לקיש הכל היה בכלל נ"ש פי' בכל נזקין שבעולם וכו': אמר הכותב אין זה נכון דלמ"ד פלגא נזקא קנסא לא אתיא קרן מביניא דאיכא למיפרך מה להנך שכן מועדים מתחלתם פי' שדרכן להזיק ולאו בחזקת שימור קיימי והוה להו לבעלים לשמור משא"כ בשור תם שבחזקת שימור קאי ואין דרכו להזיק ולא אתיא קרן אלא למ"ד ממונא דלאו בחזקת שימור קיימא והיינו דאמרי' בריש פ"ק ולמ"ד אדרבה קרן עדיפא וכו' והיינו מ"ד ממונא וכדפרישית ועוד דאפי' ס"ל לריש לקיש כמ"ד ממונא א"א שהוא עומד בכללו לשלם נ"ש דקרן דהקדש כלומר שור המזיק את ההקדש לא אתיא שהרי הקדש לכ"ע פטור בבור שאמר קרא והמת יהיה לו מי שהמיתה שלו יצא הקדש וכיון שכן איכא למימר אי מבור קא גמרת קרן דהקדש פטורה מנ"ש וקרן דהדיוט חייבת בנ"ש כתב רחמנא גבי הדיוט דפטורה קרן מח"נ וחייבת בח"נ וכתב רעהו ולא של הקדש לומר לך דבהקדש פטורה לגמרי כשחחזירהו לכללו פטורה לגמרי כדין בור סד"א הואיל ויצא מכללו לחייב הקדש קמ"ל וא"ת מדלא כתביה גבי מועד הרי פי' זה בטל והפי' הידוע הוא הנכון הכל היה בכלל נ"ש בין הדיוט בין הקדש שהזיק או שהוזק כשפרט הכתוב גבי ח"נ רעהו ולא של הקדש ולא פרט גבי מועד ש"מ בדין תם מיעט להקל ולהחמיר שאילו כתב להאי רעהו גבי מועד הייתי אומר כיון שמועד פטור אף תם פטור שאין לך תם משלם שלא ישלם במועדות ועוד שאם מועד פטור ק"ו לתם מעתה מדלא כתביה גבי מועד שמעינן שבכלל נ"ש של מועד הן וכל שחייבין במועד על כרחך חייבין בתם שאין לך תשלומין במועד אא"כ שלם כשהוא תם וכדפרישית א"כ למה פרט הכתוב רעהו גבי תם לומר לך צד הקל האמור בתם אינו אלא בשור רעהו אבל כי נגח של הקדש משלם נ"ש ושל הקדש שנגח של הדיוט לחייבו נ"ש א"א שלא מצינו הקדש משלם להדיוט יותר מהדיוט להדיוט ולחייבו בח"נ א"א שהרי אמר הכתוב רעהו ולא של הקדש שאין דין תם בהקדש שוה להדיוט בין לחומרא בין לקולא אלא דהדיוט חייב נ"ש ודהקדש פטור לגמרי שאין דין הקדש לעולם כדין הדיוט הואיל ורעהו דוקא וכיון דכתביה גבי תם איכא למעוטי לקולא ולחומרא וא"א לחייב את המועד הואיל ותם פטור לגמרי:

ועוד משכח רברבי ומשכח זוטרי קא מיפלגי בר"ע לפני ר"א אם היה צריך לחדדו: אמר הכותב אנן הכי גרסי' בכולהו נוסחי בדרב כהנא משכח רברבי שקיל משכח זוטרי שקיל ופירושו שלא חזר בו מטעם שאמר המית ובדרב טביומי דאמר המית אמר ליה ברישא משכח זוטרי שקיל משכח דברבי שדי זוטרי ושקיל רברבי פירושו שחזר בו מטעם המית שאמר ברישא משום דכיון דאותה נגיחה בכוונה ובר מיתה הוא אי אתו עדים אע"ג דלא אתו ולא מקטיל לא צריך קרא למעוטי וסוגיא דלקמן בהכי רהטא וכ"כ רבינו שלמה ז"ל דהדר ביה מקמייתא: