מלחמת השם על בבא בתרא ח

ועוד דינא דגוד או איגוד מעיקרא קס"ד דאיתיה בשתי כריכות וכו': אמר הכותב מי לא ידע בכל אלה אבל ברוב דברים לא ניצל מן הטעות שהרבים טועים בו שלא היה צריך לפרש שתי האמהות שאינן עושות מלאכה אחת ולא שתי כריכות בשאינן שוות בדמים ויש עלוי ביניהן שאפי' בשוות נאמרו הדברים בגמ' ומעיקרא קס"ד שיש בהם בי דינא דגוד או איגוד אי לאו דינא הוא אין בהן דין חלוקה כיון שאחת מהן תורה וא' מהן נביאים שאין השותפין כופין זה את זה לחלוק טרקלין כנגד שדה ולא שדה כנגד טרקלין ואפי' נגרא כנגד נהרא מדין חלוקה ומשום דינא דגוד או איגוד בעיא למיתי עלה ולבסוף נדחית ומה שכתב שאין לעשות חלוקה מכח דינא דגוד או איגוד בשני דברים המשמשין מעין דבר א' כגון שתי כריכות בכתבי הקדש בכרך זה תורה ובכרך זה נביאים וכו' אבל בחלק הא' לעלות בדמים בין הרע והיפה אין זה דינא דגוד או איגוד על דעתי אפי' בכרך זה תורה ובזה תורה אין מעלין בדמים היפה על הרע כדי למשוך א' מהם היפה ולהמשיך השני לחבירו שיכול לומר אין רצוני למכור כלום או שיאמר איני רוצה ליקח חלקך שבגרוע והיינו טעמא דשתי כריכות שאינן משמין מעין דבר א' ורע ויפה נמי כשני דברים דמו דלמר מיבעי ליה הא והא ולמר מיבעי ליה הא והא שאין דעתו למכור וכל עיקר אין דיננו בגוד או איגוד לכוף אדם למכור מנכסיו כלום ולא ליקח כלום אלא או ימכור או יקח וכאן אתה כופהו למכור וליקח ולפיכך הוצרכו להעמידה לדשמואל בששניהם רוצים ולא תרגמה רב יוסף לאביי בשניהם שוים וחולקין תורה כנגד נביאים דמסתמא נמי בשוין היא שכל לשון חלוקה בשוין ובמסקנא נמי כי אקשי' והא כתבי הקדש דתרוייהו צריכי להו ואמר שמואל וכו' לא אוקימנא בתורה ותורה ובשאין דמיהן שוין ואילו בתורה ותורה ודמיהן שוין ליכא לאוקומה דאי הכי פשיטא אבל שניהם רוצין קמ"ל שאינן אסור משום מוכר ס"ת אלא שיש לבעל הדין לדחות בזו ולומר דשתי כריכות דומיא דכרך א' דמתני' דהיינו תורה ונביאים: