מלחמת השם על בבא בתרא ג

ועוד הא דאמרי' בכשורא דמטללתא לבתר תלתין יומין הויא חזקה ובסוכה דמצוה לבתר שבעה יומי וכו' לאו למימרא דלא בעינן שלש שנים וכו' מן השיעור הזה ואילך: אמר הכותב היאך הוא תולה דברי כל הגאונים הראשונים והאחרונים ז"ל בחכמי דורו ודוחה אותם בקש שכולם אמרו כך שא"צ חזקה ג' שנים לסמיכת הקורה כמו שא"צ ג' שנים לזיז ולסולם וחלון ומרזב ומזחילה בין בעל הגג בחצר בין בעל חצר במי הגג וה"ה לאמת המים ונברכת וסיד וסלעים ותנור וכירים ורחים וזרעים סמוך לכותלו של תבירו וכן לקורקור דרב יוסף ולכל חזקה המתקיימת בלא טענה והכא בחזקה שלא מחמת טענה ולקיים הכשורא שלא לסלקה משם נאמרו הדברים ואם נפל הכותל אין לו במקומו כלום והפירוש שפירש הוא ז"ל אינו כלום דעד תלתין יומין למה לא יעלו למנין ג' שנים וא"ת דעבידי אינשי דמושלי ל' יום כיון שהוסיף והחזיק עד תשלום ג' שנים שכבר יצאנו מתורת שאלה לחזקה גמורה והיה לו למחות שהרי כל חזקות של ג' שנים כך הם מסופן הם מתקיימין נתחלתן שאפי' היו הבעלים באספמיא נתקיימה חזקתו שהיה לו למחות כיון ששמע שהחזיק בשלו וכן החלונות אין חזקתן מתקיימת בשלשים יום דעביד איניש דמחיל ואם החזיק אח"כ עולין למנין ועוד היאך לשון הגמ' מסכים לפירושו דקאמר עד תלתין יומין לא הויא חזקה ואמרי' נמי ואם חברה בטינא לאלתר הויא חזקה ולא אמרי' מאלתר הויא חזקה וכלשון הזה אמרו ולסתום לאלתר הויא חזקה שפירושו לאלתר נשלמה ונתקיימה חזקתו והפירוש האחרון גם הוא אינו נראה שאם על הכשורא עצמה שלא לסלקה משם אמרו עד תלתין יומין אמאי לא הוי בחזקת שנתן והרי כיון שסמך הוה ליה לאחר זמנו ויכול לומר פרעתיך דמידע ידע דמחייבי ליה רבנן בהכי שהרי יודע הוא בעצמו שאינו עתיד לסלקה משם ועמד ופרע בזמנו או לאחר זמנו ומעולם לא דנו בחזקה זו אלא בבא לסמוך אבל סמך כבר על הכותל ובעל הכותל בא לסלק משם ודאי לא כל הימנו ואם בשלא סמך אלא במקצת והוא בא לסמוך בשאר הכותל אמרו מ"ש לאחר שלשים דכיון דהחזיק לזו אמרי' ודאי פיוסי פייסיה אכוליה תוך שלשים יום נמי כיון שאינו יכול לסלקה משם כדפרישית נימא ודאי פיוסי פיוסיה לסמוך בכל הכותל ובודאי דינא הוא דמהימן דכיון שמשעה שסמך לו הכותל אחר נתחייב בדמי כוליה והשתא נמי נתן עליו את הקורה הוה ליה לאחר זמנו ומהימן דכיון דחיובי מחייב והוה צריך למייתי קמיה ולפיוסי משום כשורא אכולה כותל פייסיה כדיניה ועוד דאי הכי הוה ליה למימר אחזיק לכשורא דמטללתא עד תלתין יומין לא אחזיק לכולה וכו' אבל לישנא דגמ' משמע דלא הוי חזקה כלל והעיקר כדברי הגאונים שחזקת הניזקין והשעבודין מתקיימות בפחות משלש שנים ויפרשו שזו מתקיימת בשלשים יום וכן פירשה ר"ח ז"ל ורבינו הגדול ז"ל בתשובותיו וכן הדין נותן שחזקה זו אינה צריכה לרבים אלא לרואה ושותק וכן מוכח בקורקור דרב יוסף שהם לא היו טוענין עליו מכירה ולא כלום אלא שאביי מעצמו היה אומר לו כיון שראית ושתק מחלת להם בנזק זה ומכאן ואילך אסור לך לסלקם וא"ל רב יוסף שלא מחל להו לפי שהם אצלו כקוטרא ובית הכסא וש"מ שחזקה זו מתקיימת להם בלא טענה לפי שאינה בגוף קרקע אלא בניזקין שהאומנין הללו לא היו נכנסין לתוך שנו אלא יושבין בצילן של האילן וכיון שאינה צריכה טענה שלש שנים נמי אינה צריכה דליכא למימר בהו תלת שנין מזדהר איניש בשטריה וזה פי' נכון בשיטה זו ועל דרך זה יעלה בידך יפה פי' עובדא דרב ענן דגדר גודא בארעא דלאו דיליה וכולה כדאיתא בפ' חזקת הבתים ונאמר שלא כנס רב ענן לתוך של חבירו אלא מקום הגדר שהיה מתחלה באמצע ולפיכך טען שאע"פ שהיה חייב לגדור עמו משום היזק ראיה כיון שחזר וגדר בשלו מחל על היזקו שהחזיק במחילה שסייע היאך בגודא ואודי ליה רב נחמן אלא משום דההיא שעתא מחילה בטעות הוה והכי נמי טוען מעיקרא דהחזיק משום דשתק ליה מכי בנה עד השתא ולא אודי רב נחמן משום דלאלתר הוה ואין חזקה לאלתר אלא בגוף הקרקע כר' יהודה ולא בנזקין ושעבודין כר' ישמעאל בר' יוסי אלא מכי שהי עד דמתגלי כל היזקא דמטי ליה מיניה לעולם כמו שפירשו הגאונים ז"ל וכבר ראינו לכל בעלי המחלוקת הזו פירושים משובשים במעשה הזה וכל דבריהם יגעים לא יוכל איש לדבר: