מלחמת השם על בבא בתרא נד

ועוד ובמעשה דסבתא כתב הרי"ף דלית הלכתא כרב הונא דאמר כל האומר אתריך כאומר וכו' אדחיא לה דרב הונא ורב הונא נמי לא פליג אהאי: אמר הכותב ותמה על עצמך מ"ט אין לשני אלא מה ששייר ראשון הואיל ואמר מעכשיו יקנה ואם יש בלשון אחריך שמה ששייר הראשון יקנה מעכשיו א"כ במשנתינו דמכר האב מכורין עד שימות למה אין במשמע שאם משייר כלום יקנה מעכשיו מ"ש אחריך דשאני ומ"ש אחרי דלא שאני ליה ואדרבא כל לגביה נפשיה הוה לן למימר הכי משום דנפשיה עדיף ועוד משום דיד בעל השטר על התחתונה ועוד למה אין הבעל יורשה מכיון שמתה סבתא ולא מכרה איגלי מלתא דמשעת מתנה קנתה ומוחזק הוא ואע"פ שהיתה יכולה למכור שאפי' פי' לו כדבריך ואמר כשתרד בנכסים ששייר לך ראשון קנה מהיום מוחזק הוא ולא מצינו תנאי במעכשיו שיבטל כלום מן המעשה והוא שיתקיים ואפי' לענין גיטין מגורשת משעת נתינה לגמרי כיון שנתקיים תנאי דמעכשיו ואע"פ שנתקרע הגט או שאבד אי נמי שמת הוא או שמתה היא ועוד כי כל האומר אחריך כאומר מעכשיו דמי לדברי הכל היאך אמר רב נחמן בר יצחק דרבי ס"ל קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי הא מכיון שכל האומר אחריך כאומר מעכשיו ולית ליה אחריך שאני פשיטא שהשני מוציא מיד הלקוחות שהרי קנה מעכשיו ועוד גבי אתרוג למה יצא אליבא דרבי והרי קנאו האחרון מעכשיו והראשון אין לו בו כלום ואע"פ שהוא נתנו לו לצאת בו כיון שאם מכרו אינו מכור ואם מכרו האחרון מכור לא קרינא ביה לכם אלא ש"מ שהאומר אחריך לאו כאומר מעכשיו דמי והאחרון לא קנה אלא לאחר שיצא בו ראשון וקנינו קנין כדאמרן לעיל אבא לגבי ברא אחולי אחיל הכא נמי אחולי אחיל נותן זכותו לגבי ראשון כי היכי דליפוק ביה דלמא כי יהביה ניהליה וקרינא ביה לכם אע"פ שאינו יכול למוכרו ועוד הא דשלח רב אחא בר רב עוא לדברי ר' יוחנן בן ברוקא נכסי לך ואחריך לפלוני והראשון ראוי ליורשו אין לשני במקום ראשון שירושה אין לה הפסק והרי אין כאן ירושה שהשני קונה מעכשיו וכיון שקונה מעכשיו אין כאן הפסק ירושה שלא חלה עליו שם יורש קודם לאחרון אלא האחרון קונה מעכשיו והראשון אינו יורש אלא ש"מ שהאומר אחריך לאו כאומר מעכשיו דמי ולאו כולי עלמא סבירא להו כרב הונא ואע"ג דאליבא דידיה איתמר לעיל אלא אמר רבא כדשלח רב אחא בר עוא לאו למימרא דאיהו סבר בלשון אחריך אין לשני במקום ראשון כלום אלא לומר שהדין דין אמת כשאין בו לשון מעכשיו ומה שכתוב כאן ולא תתמה אם אנו אומרים שאפשר שתתבטל המתנה ואע"פ שאמר מעכשיו דהא גבי הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו שהוא כותב לו מהיום ולאחר מיתה וס"ל לר' יותנן שאפשר שתתבטל המתנה כגון מכר הבן בתיי האב ומת הבן בחיי האב שנתבטלה המתנה ולא קנה לוקח דברים בטלים הם שאעפ"כ לא נתבטלה המתנה וכל היורש מכחו של בן הוא יורש ואע"פ שלא קנה לוקח משום דקנין הפירות של אב מנעו מ"מ בן הבן יורש כמו שהורה בעל החבור הזה ז"ל ומעתה אף כשאין לו בן כל היורש אינו יורש אלא מכחו ונמצאת המתנה קיימת אע"פ שהאחין יורשין אותה ועוד שאין אחריך דומה למשנתי' דמכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב משום דליתיה לבן הוא ובמכר הראשון ואיתיה לשני אמאי אינו מוציא אלא עיקר טעמו משום דאחריך שאני כמ"ש אח"כ ואעפ"כ ברח ממה שהקשינו אנו עליו מ"ש אחריך מאחריך ומה שפירש במשנתינו שנעשה כאומר לו כשתקנה הפירות לאחר מיתה קנה לך גם הגוף מהיום ולאותו זמן אינו כלום דהא בפ' החובל גבי אימיה דרב שמואל בר אבא מוכח שהאשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות מן הדין לר' יוחנן דאמר קנין הפירות כקנין הגוף דמי אלמא לאו משום שנעשה כאומר לו הוא: ועוד כל זה אינו מן הטעם שכתבתי שכיון שהבאין מכחו של בן יורשין אותה הרי הודית שמתנתו קיימת ואפי' בקבר קנה במיתת האב וכיון שכן איגלי מלתא שקנה מהיום ולמה אין מקחו של לוקח קיים וצריך הוא לחזר אחר טעם אחר: