מקדש מלך על ספר הזהר ג:צד

שיתא יומין לעילא פי' ו"ק דזעיר: שביעאה עילאה עלייהו. פי' בינה: שיתא יומין לתתא נ"ב בבריאה עכ"ל והיינו ששה היכלות דבריאה. שביעאה עלייהו. פי' היכל ק"ק דבריאה: שיתא דרגין לכרסייא. כי ו"ק דבריאה והכסא הוא אור מת"נהי דמ' דאצילות שמתלבש בכח"בד דבריאה וה"ס הכסא והמ' רוכבת על הכסא וז"ש הוא על כרסייא כמ"ש באוצ"ח:

ז' כתרין דיומין לעילא פי' הו"ק ובינה וכנגדם ז' שמות דשלמה וקהלת כנגד בינה:

ז' הבלים נ"ב מקיפים וז' הבלים אמר לקבל ז' כתרין דלעילא פי' הם ז' מלויים דס"ג הנז' ומהם נתקן דעת זעיר. וז"ש וכל הבל קלא אתעביד מניה:

בז' הבלים וכו' הם ז' מלויים דס"ג הנז' ומהם נתקן דעת זעיר:

דעלמא מתקיימא בהו העו"הז מתקיים ע"י אותם הבלים ומפ' כיצד הוא הענין ואמר בהאי הבל דמתקיים ביה עלמא דהיינו שהמ' מקבלת מאותם הבלים והיא מקיימת העולם וז"ש והאי הבל דמתקיים ביה עלמא. מהבלי' דלעילא קא אתי והיינו כמ"ש שהמ' מקבלת ז' הבלים הנז' ועל ידם מתקיים העולם ובהבלים דלעילא כתיבכי על כל מוצא פי ה'. פי' שז' מילוים הנז' יוצאים מפי הבינה ועל ידם יחיה זעיר כמ"שה יחיה וכו' זהו מה שנל"עד. אבל הרח"ו ז"ל כתב על מ"ש הזוהר ותנא בז' הבלים אתקיימן עילאין ותתאין. נראה לי שהם ז' הבלים היוצאים משני עינים ושני אזנים ושני נקבי החוטם והפה ומכל א' מהם יוצא הבל. וזה בכל פרצוף עכ"ל. ולפ"ז מ"ש דעלמ' מתקיימא בהו ר"ל שהעו"הז מתקיי' ע"י ז' הבלי' שבכל פרצוף. ומ"ש בהאי הבל וכו' ר"ל שהמ' מקבלת מהבלי' שבכל פרצוף ועל ידה מתקיים העולם. וז"ש והאי הבל דמתקיים ביה עלמא מהבלים דלעילא קא אתי שהם ז' הבלים שבכל פרצוף. ולפ"ז מ"ש ובהבלים דלעילא כתיב כי על כל מוצא פי ה' פי' ז' הבלים שבכל פרצוף נקראים מוצא פה ה' בין דאזנים בין דעינים בין דחוטם. ופי' יחיה האדם הוא הפרצוף כן נראה כוונת הר"חו ז"ל:

חיובא הוא על כל בר נש וכו' פי' צריך האדם לפרש תחלה הפי' שנשמר' ממנו רש"י ז"ל או תוספת ואח"כ יפרש האמת. וכן בכל ענין בין בזוהר בין במדרשים: לחכמה סתם. פי' מלכות: אלא בגין שטותא. פי' שע"י הבירורים שנבררים מס"א הנק' שטותא מתעטרת המ' וז"ש ואלמלא האי דהיינו הבירורים נהירו ורבו סגי ויתיר לא ליהוי: וכך לתתא. פי' כמו שהמ' אינה מתקשרת אלא מן הבירורים שבקליפה שנק' שטותא כך לתתא בעו"הז אלמלא לא הוה שטותא וכו'. לא הוה חכמתא וכו' והיינו כמ"ש משום דהיא תקונא דחכמתא וכו' ושיעור הפ' יקר מחכמה ומכבוד ר"ל תיקון החכמה וכבוד שלה הוא ע"י סכלות מעט:

רי"א יקר וכו' רבי יוסי פליג וסבירא ליה דהכי פירושא יקר דחכמה שהיא מלכות ויקר של הכבוד שהוא זעיר הוא על ידי סכלות מעט. ומלת יקר חוזרת על חכמה ועל כבוד: