מקדש מלך על ספר הזהר ג:צה

בצלם אלהים עשה את האדם וכו' ז"ל הרב בק"י אחר שבאו מוחין לזעיר נקרא אדם שלם בי"ס ואז הצלם נק' צלם אדם. ובהיות זעיר כן ו"ק נק' איש והצלם של אז נק' אך בצלם יתהלך איש. עכ"ל ובזה מובן לשון זה: כד יתיב קב"ה בכרסייא. נ"ב שמזדווג בנוקבא שהיא כסא לבעלה ואז חוה עם שם הוי"ה משלמת מספר אדם: ובג"כ איקרי איש נ"ב כי אז היה זעיר בזמן הקטנות כבפסח ואז נק' איש. ובזמן הגדלות נק' אדם:

והא כתיב ואדם אין וכו': פי' ומי דרכו לעבוד את האדמה הוא מי שאינו חשוב והו"לל ואיש אין לעבוד וכו'. ומתרץ דכל מה דבעלמא לא הוי אלא בגיניה דאדם וכו' ור"ל שהמטר לא ירד לגדל האילנות והעשבים לפי שאדם שהוא מתקן המ' הנק' אדמה. אין לעבוד וכו': שנשלם הכסא. פירוש מ' שהיא כסא לזעיר:

שהוא ראוי לישב על הכסא פי' שאדם שהוא דוגמת זעיר שהוא יושב על המ' הנק' כסא כמ"שה ועל דמות הכסא דמו' כמרא' אדם: פני אדם כללא דכולא נ"ב מכאן ומתיקונים משמע בהדיא סברת הרמ"בם ז"ל כי החיות הם צורת אדם דוקא. והכוונה בשור ונשר ואריה הוא על היות להם הבטה כעין שור ונשר אריה ולעולם הם דווקא צורת אדם עכ"ל. והא כתיב ופני ואריה וכו'. פי' קס"ד שפני אריה ממש וכו' ולכך הקשה על ר' יוסי שאמר שכולם הם צורת אדם: