מקדש מלך על ספר הזהר ג:ט

קרבן מאינון כתרין קדישין וכו' פי' לקמן דף ח' ע"א אמר קרבן דקריב עלמא עילאה בעלמא תתאה וכולא חד. ונודע שנ"ון פשוטה היא בבינה כמ"ש בשם הרב ז"ל בפ' פקודי דף רנ"ד ע"ב וכן ז"ון הם נו"ן פשוטה כמ"ש הרב ז"ל נמצא שהנ"ון של קרבן היא לרמוז שבינה הנק' נו"ן פשוטה ואבא כלול עמה בסוד נה"י דאבא תוך נה"י דאימא מתקשרים עם זו"ן להביא להם מוחין. וז"ש מאינון כתרין קדישין שהם או"א וזו"ן דמתקרבין כולהו כחדא ומתקשרן דא בדא עד דאתעבידו כולהו חד ביחודא שלים דהיינו שאו"א בתוך זו"ן ועשו ייחוד אחד. ומ"ש לתקנא שמא קדישא כדקא יאות. ר"ל תכלית היחוד הזה שאנו עושים הוא לתקן זעיר שהוא שם הוי"ה ולהביא לו מוחין מאו"א. וז"ש קרבן דאינון כתרין קדישין לה' הוא. לאתקנא שמא קדישא וכו':

ושמא קדישא אתעטר בעטרוי פי' שבאים לו מוחין מאו"א: זבחי אלהים כתיב בסבא דמשפטים תירץ תירוץ אחר זולת זה:

למיקם על מדבחא ברוח נשברה פי' רוח נשברה דקרא דרשינן ליה להכא ולהכא. דהיינו רוח האדם תהא נשברת. ובזה ההוא רוחא תקיפא תהא תבירא דהיינו תוקף הדינים יומתקו עי"ז:

לאפוקי אדה"ר וכו' פי' לרמוז שאדה"ר גם הוא הקריב קרבן לכך אמר מכם לומר שכבר היה אדם שלא היה מכם אלא יציר כפיו ית' וגם הוא הקריב קרבן וז"ש לאפוקי אדם אחרא דלא הוה מכם:

אלהינו מאי בעי הכא פי' שאלהינו הוא בבינה והכא הכתוב מדבר במ'. ותירץ האי עיר דחלא אלהינו. שר"ל האי דכתיב אלהינו לפי שצריכים אנו ליירא ממנה:

מאי משמע פי' מאי קמ"ל קרא בהאי דאמר גדול ה' ומהולל מאד. דהיינו אימתי איקרי גדול עם עיר אלהינו ותירץ אשתמע דמלכא וכו' שר"ל השמיענו הכתוב טובא דמלכא בלא מטרוניתא לאו הוא מלכא ולאו הוא גדול וכו'. אבל אין לפרש מאי משמע ר"ל מהיכן למדנו זה דא"כ מה זו שאלה שהרי מן הכתוב למדנו זה גדול ה' וכו'. ועוד מה תירץ. ועיין בדף ח' ע"א ותבין:

תושבחתא דא בשני פי' שיום שני הוא בחי' נוקבא. ויום ראשון הוא בחי' דכורא לפי שזעיר נבנה מהחסדים שהם יום א' והמ' מהגבורות שהם יום שני:

בגין דזמינין לאתפרשא פי' להנסר וכל זמן שלא ננסרו כאלו אין כאן נקבה ויקרא זעיר לבדו וז"ש הזוהר רזא דמלה לא טוב היות אדם לבדו. ועיין בפ' תזריע דף מ"ד ע"א שאמר כן ר' אבא בעצמו בהדיא:

דא קב"ה ודא צדיק פי' כאלו אמר נוף יפה בסוד ויהי יוסף יפה תואר:

אלין אינון נ"ה פי' נ"ה דזעיר שמהם מקבלת המ' הטיפה ע"י יסוד דזעיר ושיעור הכתוב אלהים שהיא המ' בכח ארמנותיה שהם הנ"ה דזעיר נשגבת ונגדלת: