מקדש מלך על ספר הזהר ג:ח

אלין אינון נטיען וכו' פי' ו"ק דזעיר שעקרם א"ס מאבא ושתלם באימא כמ"ש בפ' בראשית. וכפל ארץ קדישא וכו'. פי' ארץ קדישא מצד קבלתה מאבא הנקרא קדש כך המלכות נקרא קדש תתאה. ארץ עילאה מצד קבלתה מאימא הנקרא עילאה ומ"ש ארץ ודאי. פי' שכתב הרב שאהי"ה דאלפי"ן גי' ארץ ומצד אהי"ה דאלפי"ן שבאימא נקרא המ' ארץ וז"ש ארץ ודאי: דא ארץ דלתתא. פי' א"י ובזה מתורץ הכפל דמ"ש ברישא הנצנים נראו בארץ היינו ו"ק נראו במ'. עת הזמיר הגיע שהגיע עת כריתת ממשלת ע' שרים והיינו כשהוקם המשכן. ומ"ש בסיפא וקול התור בא להשמיענו כשנככסו לארץ ובנה שע"ה בהמ"ק נתגלית הארת זעיר ביתר שאת יותר מבראשונ' עד שהגיעה לארץ ישראל התחתונה:

אתעטר קב"ה בעטרוי פי' זעיר קבל מוחין מאימא: דא תורה שבע"פ. פי' ספרא דאגדתא פליג עם רשב"י וס"ל קול התור היא המ': ה"ג כד"א ויקר ויקרא דא שלימו: ואנא אוקימנא כמה דאתמר והכי הוא ור"ל כמו שיש הפרש בין ויקרא לויקר כן יש הפרש בין תור ובין תורה. ומ"ש ואנא אוקימנא וכו' ר"ל אנא ס"ל הפך זה ולעולם וקול התור היינו זעיר כמ"ש לעיל:

כלת משה חסר ו' פי' והיא בחו"לם לבד ומפרש למה היא חסרה ואמר כלת משה ודאי דהיינו השכינה היא כלת מר"עה ומ"ש אבל רזא דמלה וכו' ר"ל כלת משה היא כלת זעיר הנק' משה: אשלים מהימנותא בארעא. פי' שע"י ישראל נתגלית אמונתו ית' בעולם. וישראל שלימו דשמא קדישא אינון. פי' שע"י מעשיהם הטובים גורמים ייחוד בין ז"ון ונודע שי"הו הוא זעיר וה' אחרונה היא מ' נמצא שעל ידם נשלם שם הוי"ה וז"ש בסמוך דא סליק ודא נחית ישראל לעילא סליק וכו': אשתאר, כביכול שמא קדישא בלא שלימו והיינו כמ"ש שהמ' שהיא ה' אחרונה של שם נפרדה מזעיר שהוא יה"ו ונמצא שם הוי"ה ח"ו לא שלים: