מקדש מלך על ספר הזהר ג:פז

בתר ל"ג יומין נ"ב כי אחר ל' יום יוצא מחזקת נפל עכ"ל. ולפ"ז מ' יום אלו שמנה הכתוב הם כך וטמאה ז' ימים היינו ז' ימים מאלו השלשים יום שעדין לא יצא מכלל נפל הנשמה אינה מקבלת ג"כ מהמ' וכן ג' ימים שאחר המילה דכאיב רבייא אינה מקבלת ג"כ מהמ' רק הארה קצת הרי עשרה ימים. ול' שיצא מכלל נפל הרי מ' נמצא כפי הסוד אין כאן אלא שלשים יום אבל קחשיב ברישא ז' ימים ואח"כ ג' ימים הנז' ול' הוא כללות הכל כדי שיצא מכלל נפל: ה"ג משמע דאיכא קדוש אחרא: ודא הוא כי אין בלתך אין קדושה דלהון בלתך ושיעור הכתוב אין קדוש כה' ושמא תאמר והרי מה"ש קדושים גם הם לכ"א כי אין בלתך שמה"ש אין קדושתם בלתך אלא הכל ממך אבל הקב"ה אינו צריך לאחרי' ח"ו: אל צור חוצבתם נ"ב בינה: והכית בצור נ"ב ת"ת: על הצור בחורב נ"ב מ' עכ"ל. וטעם שבינה ומ' נק' צור לפי שכתב הרב ז"ל בק"י שאלהים במילוי הה"ין גי' צו"ר ע"ה. ונודע שבינה ומ' נק' אלהים. וטעם שהת"ת נק' צור כתב הרב שהוי"ה בהכאה כזה יפ"י יפ"ה. הפ"ה הפ"ו. ופ"ו ופ"ה הפ"ה הכל גי' צו"ר. ועיין בפ' בשלח דף ס"ד ע"א:

ואין צור בכלהו כאלהינו פי' כבינה הנק' אלדינו: קלא חד לסטר צפון לעילא וקלא חד לתתא. פי' שכולם לסטר צפון. אלא שקול א' היה למעלה בצד צפון והשני למטה בצד צפון וז"ש לעיל שמעו תרי קלי בתרי סטרי: