מקדש מלך על ספר הזהר ג:פ

מאן מלך דא קב"ה פי' בינה: דא יעקב. פי' זעיר ולפ"ז יעמיד ארץ היא מלכות: תרומת כתיב ר"ל ואיש שהוא ס"מ היונק מתרומה שהיא המ' יהרסנה. ואיש תרומות דא עשו זה פי' אחר וכן מ"ש ואיש תרומות דלאו איהו משפט. הוא פי' ג'. דהיינו שמרומם משפט שהוא זעיר ואינו משפיע למ' שהיא דינים ולכך יהרסנה: ואיתימא הא דוד וכו'. פי' שדה"עה מדתו היא צדק. ולכאורה יאמר האומר למה אחז בצדק שהוא דינים ולא אחז בזעיר. לכ"א שדוד אחז גם בזעיר והיה ממשיך שני חסדים המגולים שבנ"ה דזעיר למ' ולכך נקרא ע"ש חסדי דוד. א"כ כמה דאתדבק בהאי אתדבק בהאי דהיינו כמו שאחז במ' אחז בזעיר אלא שעיקרו ממ':

לא בגין דבעיין יין אלא מיין דמנטרא וכו' פי' מ"ש יין ללואי וכו' לא יין המשכר שהוא גבורה. דא"כ הלוים הם גבו' והיין הוא גבורה ואדרבה יהיה דין קשה אלא יין שאמרנו הוא יין דמנטרא שהיא הבינה שהוא יין המשמח:

דאתדבק בתשובה פי' בינה:

אתר דיין ושמן משתכחי פי' שהיין הוה בבינה וכן השמן ג"כ מקבלת אותו מאבא:

דא תורה שבכתב פי' זעיר:

ותורה שבע"פ פי' מ': אלא הורתם דתורה ומצות נ"ב בינה: דכל כתיבה דספר עילאה נ"ב הוא יסוד דאבא:

תמן שרייא פי' שיסוד דאבא הוא בתוך אימא. ומתמן נפקא תורה. פי' מהבינה יצא זעיר הנק' תורה: וע"ד קרינן תורה שבכתב. פי' תורה שהוא זעיר שרשו מיסוד דאבא הנק' כתב: תורה אחרא. פי' מ': דקיימא על פה וכו'. פי' שיסוד דא"וא הוא דעת דזעיר כנודע וז"ש מאן איהו פה דא איהו דעת שהוא דעת דזעיר. ומ"ש דאיהו פה דספר וכתיבה. פי' שיסוד דאימא הנק' ספר ויסוד דאבא הנק' כתיבה שניהם נקר' פה שהם מוציאים הארות א"וא דוגמת הפה ומהם נעשה דעת דזעיר ולכ"א מאן איהו פה דא איהו דעת דאיהו פה דספר וכתיבה ולפ"ז מ"ש דקיימא על פה ר"ל קיום המ' והעמדתה הוא ע"פ שהוא דעת כמ"ש הרב ז"ל שהמ' בניינה מהגבורות שבדעת דזעיר:

ותורה דא היא תורה אחרא פי' מ' וכפל הענין לפרש היטב: דאיהי קיימא על ההוא פה דאיהי תורה שבכתב. פי' כמ"ש שהמ' קיומה ע"פ שהוא דעת דזעיר הנק' תורה שבכתב זהו מה שנל"עד: אבל בהגהות הר"חו ז"ל כתב תורה אחרא הוא ת"ת דאבא: דקיימא על פה דעת שהוא יסוד שלו: דאיהו פה דספר וכתיבה נ"ב דעת שלהם: דאיהי קיימא על ההוא פה. נ"ב נקראת בינה פה: דאיהו תורה שבכתב נ"ב כי הנתיב נעלם בו עכ"ל ונראה מדבריו שמפרש ב' פירושי' בתורה שבע"פ הראשון תורה הוא ת"ת דאבא דקיימא על פה הוא יסוד דאבא שהוא דעתדזעיר. ות"ת דאבא עומד עליו שהוא למעלה ממנו ופירוש השני תורה הוא ת"ת דאבא ג"כ דקיימא על פה היא הבינה הנקראת פה ויסוד דאבא הוא בתוכה: