מקדש מלך על ספר הזהר ג:ז

ממבועא דנחלא פי' יסוד הבינה:

כל אינון דלתתא פי' בי"ע ובזה תתרצה קושיא דלעיל בתר דאיהו אכל היאך יזמין לאחרא: דכיון שהכתוב מדבר על ו"ק דזעיר מוכרח שיקבלו הם הארה ויאכלו מיסוד הבינה ואח"כ בי"ע. ולכ"א אכלו ריעים אחר אכלתי יערי:

כולהו ענפין פי' ו"ק דזעיר: כד אלין אתברכו לעילא נ"ב א"וא: ר"ל שגם ו"ק דזעיר אי אפשר לקבל מזון וברכה אלא עד שגם א"וא מתברכים גם הם מאריך:

כדין כולהו עלמין וכו' פי' בי"ע ומתברכן לעילא. פי' א"וא דאצילות גם הם מתברכים:

ד"א באתי לגני וכו' ר' יצחק אמר לא אזדווג וכו' כפי פי' זה זעיר אומר לרחל באתי לגני שהוא יסוד דאימא כי גנ"י גי' ס"ג. דהיינו אחר שקיבלתי הארה מיסוד דאימא אח"כ אחותי כלה ירצה אח"כ יהיה הזווג. וז"ש לא אזדווג קב"ה בכנסת ישראל וכו' משקיו דאילנא. ונ"ב יסוד הבינה. מארי דיבבא. פי' ביצירה ויללה בעשיי' כמ"ש הרב ז"ל בכ"מ. ור' יהוד' פליג את"ק שמפרש אכלו ריעים וכו' היינו בי"ע והוא מפרש אכלו ריעים היינו מארי דיבבא ויללה. שמתבסמים מהדינים שבהם: ה"ג בשעתא דמלכא אתחדי וע"ד מלכא אתחדי וחדי למטרוניתא: אלין אינון שית. פי' ר' אבא פליג ומפרש סברא ג' בפ' אכלו ריעים דקאי על ו"ק הנז' ברישא דקרא ומפרש בסיפא סדר קבלתם. ואמר אכלו ריעים דהיינו שמקבלים מאכילה עליונה של או"א שתו ושכרו דודים היינו שמקבלים מיין של הבינה. והפסוק ר"ל כי ו"ק הנקרא ריעים ודודים מקבלים מאכילה ושתיה עליונה וז"ש מההוא יין דרוי לכולא. ונ"ב יין המשומר בענביו יסוד הבינה:

כל אינון דלתתא פי' בי"ע כסברת ת"ק דלעיל שאמר כל אינון דלתתא:

מאן אינון לעילא ומאן וכו' פי' שיש לפ' מ"ש ר"ש אכלו ריעים לעילא הם או"א ודודים הם זו"ן. או יש לפרש אכלו ריעים לעילא הם זו"ן ודודים לתתא הם בי"ע לכן שאל ר"א וכו': אוקים האי קרא בקרבנין. פי' הפך ת"ק דלעיל שאמר ת"ח בשעתא דנחתא כ"י וכו' קב"ה אמר ליה להאי קרא: ר"א אוקים האי קרא וכו'. פי' מסייע לת"ק דלעיל: