מקדש מלך על ספר הזהר ג:ע

וע"ד בעי רוחא בתר רוחא פי' רוח של האדם מחזר אחר ההדס שה"ס חג"ת דזעיר הנקרא רוח כדי לקבל ריח טוב ואזי מתחבר עם הנפש שהוא בחינת המ' ג"כ: ה"ג אי להיט בר נש האי בוצינא דלתתא ההוא תננא דסליק להיט ההוא בוצינא עילאה. ור"ל אם היו ב' נרות וכבתה א' העשן מדליקה ומדלקת השלהבת ע"י העשן ונדלקת חברתה מהתחתונה. וכן העשן של הקרבנות שבעו"הז מדליק ספי' העליונים:

אשה הא אוקמוה פי' לשון אשה שהיא המלכות המתקרבת לבעלה כמ"ש בפ' נח. א"נ מלשון אישים שהם נהנים מהקרבן:

לאודאה לשמא קדישא פי' זעיר הנק' ה' אלהי. ומ"ש הפ' ארוממך וכו' מדבר לא"ס ב"ה ולכך אמ"ל כי עשית פלא וכו' שהוא אבא:

מעמיקא דכולא פי' אבא: עצות מרחוק פי' שהבינה הנקרא עצות מקבלת מרחוק שהוא אבא. וממשכת למ' הנק' אמונה אומן

ובאורייתא אתברי עלמא פי' בבינה שהיא אורייתא נברא עולם האצילות ובי"ע והיא האומן כמ"ש בפ' בראשית דף כ"ב ע"א:

ובאורייתא אתברי ב"נ פי' בבינה הנק' תורה שבע"פ כמ"ש הרב ז"ל בס"הכ:

ויאמר אלהים פי' אבא אמר לבינה הנק' אלהים וכאלו אמר ויאמר לאלהים וז"ש אמר קב"ה שהוא אבא לאורייתא שהיא בינה. בעינא למברי אדם והיינו נעשה אדם. אמרה בינה קמיה דאבא:

אמר לה אנא ואנת פי' אבא אמר לבינה וזה הפך ממ"ש בפ' בראשית בדף הנז' שויאמר אלהים נעשה אדם בינה אמרה לאבא נעשה אדם. ואמר לה זמין לארגזא קמך וכתיב ובן כסיל תוגת אמו ואמ"ל בינה בתר דחוביה תליין באימא וכו' ע"ש: תורה שבכתב ותורה שבע"פ פי' פליג את"ק ואמר שז"ון הם בראו האדם: רבי יוסי אמר וכו' פירוש מסייע לרבי חייא: