מקדש מלך על ספר הזהר ג:תקעב

שמא קדישא עילאה עיין מ"ש לקמן בשם הרמ"ז זל"הה:

השמים אינון דאשתמודעאן פי' הוא זעיר דאצילות. וכן הארץ היא מ' דאצילות לכך אמר ה' הידיעה. מה תפוח מתפרש בגוונוי על כל אילני חקלא כך קב"ה מתפרש ואתרשים על כל חילין עילאין ותתאין בג"כ ה' צבאות שמו אות הוא בכל חילא דלעילא. ת"ח קב"ה כתפוח דאית ביה ג' גוונין וכו'. בסע"ה דף י"ט וז"ל ולהבין איך מדמה כ"י שהיא השכינה לקב"ה לתפוח בעצי היער שאנו רואים שעל הרוב תפוחי היער אינם טובים לאכילה. וקודם נבין מ"ש בפ' בחקותי ועץ השדה יתן פריו אפי' אילני סרק יצאו מטבע שלהם ויתנו פירותיהם. וקשה למה ישנה הקב"ה הטבע בחנם והיה די בשאר פירות שהם טובים בטבע שלהם ובמ"ש הזוהר יובן כי בימי שלמה היה קצת תיקון לקליפות בחי' שתים נשים זונות כי הזכרים היה להם תיקון בימי יהושע בסוד שנים אנשים מרגלים. ועתה גם הנקבות היה להם קצת תיקון בסוד יובן את תרמוד במדבר תרמו"ד אותיות מורד"ת שהיא פלוני' שמרדה על בעלה ויהיבת שיורין לבעלה. ושה"עה תקן אותה ומה שהיה בסוד אל אחר אסתרס ולא עביד פירין. עתה כשהיה להם קצת תיקון בקדושה קיבלו עול מלכות שמים בימים ההם על כרחם. ולכן נטע שלמה בב"ה שהיא השכינה. קדושה כל מיני מגדים של זהב להורות שקליפת הבריאה שהיא זהב עושה פירות בב"ה שהיא מ' ועול הקדושה היה מולך עליהם בחימה שפוכה והיה מכריח אותם לעשותו כטבע הקדושה הרי שבימי שלמה נתעלה קליפת הדומם ומכ"ש קליפת הצומח. ונמצא כשנמתקו הדינים והקליפות. אז אפי' עצי היער שהם דינים שבעשייה ששם סנדלפ"ון גי' פ"ר דינים שר יע"ר ג"כ עשו פירות ולכן בפ' אם בחוקותי תלכו הבטיחם שגם עץ השדה יתן פריו והשבתי חיה רעה מן הארץ דא חיה דזינא בישא כי כולם יהיו נמתקים ובימי שלמה היו ישראל במעלה רמה כי לא לן אדם בירושלים ועבירה בידו. ולכן קליפת הצומח הצליח ועשה פרי וקבל אלהותו שהוא שם הוי"ה ב"ה. וידוע שעיקר שם הוי"ה הוא בת"ת כמ"ש בלק"ת בפ' ויצא כי הת"ת בג' כלים שלו הכל הוא בשם הוי"ה. ובת"ת הוא כל השלשה גוונין כי הוא כולל חסד שהוא חוור. וגבורה שהוא סומק ות"ת עצמו שהוא ירוק והם ג' גווני התפוח שהוא הת"ת והיתה מתפשטת הארת הגוונין אף בעולם העשיה ששם עצי היער ולכן תפוח גי' צבאו"ת להורות כי אות הוא בצבא שלו שהוא כל צבא מרום. וזה מכוון בדברי הזוהר שאמר קב"ה אתרשים על כל חיילין עילאין ותתאין כי תתאין הם עצי היער. ושיעור הפ' כך כתפוח בעצי היער שהתפשטות אלהותך היה אף בקליפת עשייה שהם קליפות רעים מאד. עתה כולם נמתקו ולפיכך מלך שלמה על כל החיצונים ועל מלכא דשידים. וכשם שהארתך מתפשטת למטה כמו כן נתעלית למעלה בסוד ישראל עלה במחשבה לחכמה ובינה עילאין שהם מלבישים לחסד וגבורה. דאריך ובתוך חו"ג דאריך הוא נצח והוד דעתיק. כי מבואר בשער הנסירה שמוחין דזעיר באים מנ"ה דעתיק ועתה כשעלו למקומם בחו"ב דאצילות מכ"ש שקיבל מהם הארה נפלאה. וידוע שנ"ה נקראים בנים. וזה מאמר השכינה כשם שהארתך מתפשטת למטה עד עצי היער כמו כן נתעלית למעלה בין הבנים. אך ההארות שמתפשטים למטה נקראים גוונים כי הגוונים הם בראש הבריאה ולכן מצד הארת החיצוניות נקרא תפוח. משא"כ כשעלה למעלה נקרא דודי כי שם מחשוף הלבן ולא נקרא תפוח המורה על הגוונים ולכן אמרה בצלו חמדתי ופירשו בזוהר בפ' פקודי בצלו דאיהו בצלאל דאיהו אתקין משכנא ועביד ליה. וכ"י יתבא בצלא דאל ונבאר מלת בצלאל ע"פ מה שמבואר בזוהר בפ' שלח לך שבצלאל הוא סיומא דגופא שהוא יסוד ובו מתגלה חסד כי חסד שרייא בפום אמה וזה צל דאל שהוא חסד ולכן השכינה משבחת לדודה שהוא ת"ת וחזרה ואמרה בצלו שהוא יסוד חמדתי שהוא מתקן המשכן והמקדש בכח החסד כמ"ש שם בזוהר בן אורי דא ימינא וכו' עוד אמרה ופריו של יסוד שהם נשמות הצדיקים הבאים מצדיק הם ג"כ מתוקים לחכי כמבואר בשער מ"ן שנשמת הצדיק מזדווגת עם מלכות. והוא בסוד חיה חכמה שבה סוד אור זרוע לצדיק וזה מתוק לחכי כי חיך לעולם הוא חכמה:

מאן שושנה פי' לפי שהרבה עשבים שנקראי' שושנים ואינם רומזים למלכות לכך אמר מאן שושנה שרומזת למ' ותירץ ר' אבא שושנה סוגה סתם. דהיינו שושנה מסוייגת ושמורה ויש בה שית טרפין וכן מ' מסוייגת מן הקליפות ואין להם יניקה ממנה. ויש בה הארת שש קצוות דזעיר:

הכי כנסת ישראל וכו' פירוש שיש בה חו"ג שבניינה מהגבורות והתכוננותה מהחסדים ה"ג דהכי אמרה כ"י ר"ל שמ' אומרת לישראל אני שמקומי הוא תחת התפוח שהם חג"ת כנודע שהם בין תרין דרועין. עוררתיך והבאתיך לעוה"ז: