מקדש מלך על ספר הזהר ג:תקעג

דא יובלא פי' יסוד דאימא נקרא יובלא כמ"ש באוצ"ח וקראו הכתוב תפוח לפי שחג"ת הנקרא תפוח יצאו משם. והמ' התחלתה מחזה דזעיר תחת יסוד דאימא ששם החסדים המגולים ולכך אומרת לישראל אני שתחת התפוח שהוא יסוד דאימא. עוררתיך והבאתיך לעולם הזה.

כולא שפיר פי' הכל אמת שהמ' היא תחת חג"ת ותחת יסוד דאימא. אבל הפי' הצודק יותר שתפוח הם חג"ת וז"ש אלא אלין אבהן וכו'. א"נ יש לפרש שמ"שה תחת התפוח עוררתיך היינו שמ' אומרת ליסוד דזעיר אתה שתחת התפוח שהם חג"ת אני עוררתיך שע"י העלאת מ"ן שלי אתה מתעורר. וזה כפי פי' ראשון שאמר אלין אבהתא.

ומ"ש ודא יובלא פי' שהמלכות אומרת לזעיר שהוא תחת הבינה הנקרא תפוח לפי שיצאו ממנה חג"ת אתה שתחת התפוח אני עוררתיך שע"י מ"ן שלי אתה מתעורר ולכך אמר ר' אבא כולא שפיר וכו':

באן אתר אתכלילת כנסת ישראל בשושנה פי' אימתי נכללה בשם זה שנקרא שושנה.

ואמר באינון נשיקין דהיינו בשעה שנושקין זו"ן זה לזה:

ז' אינון פי' ז' קצוות דזעיר:

וילון עיין בפ' משפטים דף רל"ט ע"ב שכתב הרח"ו שם בהג"ה וילון עטרת יסוד גם רחל נקרא וילון:

רקיע בפ' שמות דף י' ע"ב פי' הרח"ו שם רקיע הוא יסוד. שחקים נ"ה זבול ת"ת. מעון חסד. מכון גבורה. ערבות בינה: ברייתי דלבר גרסינן. דכל הני ז' כתרין: פי' ז"ק דזעיר:

ז' רקיעין וז' כוכבייא פירוש נגד ז' שמות של הספירות שהם חג"ת נהי"ם קורים להם שמות אחרים שהם שמות ז' רקיעים ושמות ז' כוכבי לכת. וז"ש וקארון לון שמהן בשמהן דהיינו נגד ז' השמות שהיו להם קורים להם שמות אחרים כדי להעלימם מבני אדם:

ואע"ג דשויין כלהו וכו' פי' אעפ"י שהם שוים ז' שמות שהיו להם אעפ"כ השמות של הרקיעים והכוכבים הם כמו כסות להספירות כדי שלא יבינו בני אדם: וז"ש כולהו כסאי רקיעין דז' כוכבייא. י"ל בין הרקיעים ובין ז' כוכבים כולם כסוי לספי' ולכך אמר בסמוך ושויין אלין לקבל אלין בכסוייא דמלין לגבי אינון וכו'. שבתאי בסוף פ' תרומה פי' הרח"ו בהגהותיו שבתאי הוד מאדים גבורה. חמה ת"ת. נוגה נצח. כוכב יסוד אבל בצדק ולבנה. פי' שם צדק חסד. לבנה מ'. וכאן לא משמע הכי שהרי בסמוך אמר וסיהרא קרייה דוד מלכא צדק ש"מ צדק היא מ' ולבנה חסד שהוא חוור:

ואנן באורחי דאורייתא קא אזלינן פי' שאין לקרותם אלא כמו שקראתם התורה חג"ת נהי"ם חסד את הברית ואת החסד גבורה הגבור. תפארת עטרת תפארת נצח וגם נצח ישראל. הוד הוד מלכות. יסוד וצדיק יסוד עולם מלכות הוד מלכות וז"ש כשמות אשר קרא להם אביו:

כמה דאתכסיאו בלבאי פי' בעוה"ז כסיתי אותם ולכך בעו"הב יתגלו על ידי:

מאן לן רב בחכמתא כדוד פי' ואפ"ה כסה הספירות שקרא למ' צדק וכו'. כדמפרש: ואיהי איתקרי צדק גרסי':

ואינון כורסי יקרא דמלכא פי' ז"ון הם כסא לבינה. תשעה איקרון. כשנתחיל מחכמה כי כתר אינו מהמנין. וז' הם מחסד ולמטה שהם ז"ת:

וכי שירה איתקרי פי' שפרשה זו היא תוכחת לישראל ואמאי קראה שירה ותירץ מה שירה אתמשכא וכו'. ולכאורה קשה כי בדף רפ"ד אמר שהשירה הזאה מתתא לעילא. והכא אמר אתמשכא בר"הק מעילא לתתא: וי"ל דה"ק מה שירה כגון שירת הים שאמר את השירה הזאת לה' והיינו שירה שאומרת מ' לזעיר ושרתה רה"ק על מרע"ה ואמר שירה זאת שאומרת מ' לזעיר. נמצא שנמשכה השירה מעילא לתתא שהמלכות אומרת אותה למעלה ונמשכה למרע"ה למטה ע"י רה"ק. הכי נמי דברים שהוכיח לישראל מלכות אמרה אותם למעלה ומר"עה בר"הק אמרן לישראל וז"ש אוף הכי מלין אלין וכו' ולכך קראן שירה: פי' האדרא בכרך בפני עצמו: