מקדש מלך על ספר הזהר ג:תקסז

אי האי לא כשרן עובדוי פי' זה שהוא בן זוגה לא יקחנה אלא אם יהיה צדיק והראשון שאינו בן זוגה שלקחה סר"ח עובדוי כדלעיל. אבל אם שניהם רשעים או שניהם צדיקים וכ"ש אם הראשון צדיק ובן זוגה רשע לא ימות הראשון אף על פי שאינה בת זוגו: ה"ג ולא יחמי עבדיה וכו'. חמית מן יומך שמשא פלח לסיהרא לפי שמר"עה אמר להקב"ה ימלוך יהושע ואני אהיה תלמיד כמו שהיה הוא תלמידי בזמן מלכותי כמרז"ל והשיב לו חמית מן יומך שמשא פלח לסיהרא. ומ"ש חמית מן יומך דישלוט סיהרא. הוא לשמא יאמר מרע"ה נהיה אני והוא שנינו מלכים על ישראל לכך א"ל שגם אופן זה א"א להיות שאין הלבנה שולטת בעוד שהשמש במרומים. ואמר בסמוך ולא עוד אי אנת תיעול לארעא יתכניש סיהרא מקמך ולא ישלוט והיא תשובה על האופן השני. וע"ד הנך שוכב לאנהרא ודא הוא ואצונו ושיעור הכתוב הנך שוכב אבל וקם שעדיין אתה מאיר לסיהרא ולכך ואצונו ליהושע שיכין עצמו לקבל הארה ממך וז"ש וכדין אתקשר יהושע לאנהרא דהיינו לקבל הארה:

מכנף הארץ דא כסותא עילאה קדישא פי' שהחש"מל שהוא כסות המ' הוא מאהי"ה דההי"ן כמ"ש הרב ז"ל בדרוש המעקה ואהי"ה דההי"ן גי' כנ"ף ואומר הנביא אני שומע זמירות ושבח שמשבחת המלכות מתוך החשמ"ל שהוא הכנף. ודומה לזה פי' הזוהר בפ' בלק על פ' ה' מסיני בא שהקול שהיו שומעים הנביאים היה בא ע"י המ' הנק' סיני.

כמד"א נותן זמירות בלילה פי' שהמ' נותנת זמירות בגלות. או בלילה כפשטיה כדמפרש:

לשבחא ליה לקב"ה פי' שרחל משבחת לזעיר בלילה ואין זווג רק ללאה כמ"ש הרב:

בלילה בזמנא דאיהו אזדווגא וכו' פי' השירים שאומרת בלילה הם הכנה אל הזווג שבשחרית שהוא זווג יעקב ורחל אבל בלילה אין זווג לרחל.

ומ"ש ומשתעשעא עם צדיקייא בג"ע פי' שרחל יורדת לבריאה הנק' גן עדן להשתעשע בתורת הצדיקים.

כמד"א לא תזמור פי' אחר הוא זה במלת זמירות: זמירות שמענו תושבחן. חוזר לפי' הראשון שזמירות לשון שבח: ה"ג וכל דא למה צבי לצדיק לאזדווגא בזוונא חדא דקב"ה. ור"ל השירים הללו שמשבחת המ' לזעיר הם כדי להזדווג עמו. וזהו צבי לצדיק שהיסוד דזעיר נקרא צדיק: