מקדש מלך על ספר הזהר ג:תקכב

ובגין דהוה טב סליק לדרגא אחרא עילאה נ"ב משה זכה לבינה שהיא קול גדול ולא יסף גם כפי פשוטו שמר"עה הוא סוד הת"ת:

אמאי לא הוה יתיר פי' שאינו אלא במ':

מרואי הוה טב פי' טוב של דוד הוא מצד המ' הנק' רואי:

בתרווייהו הוה פי' בז"ון:

ומשה לבתר דהוה טב סליק למהוי גופא פי' אחר שהשיג היסוד הנק' טוב סתם עלה לת"ת הנק' גופא:

אמ"ל ר' חייא אי הכי לא אתחזון להו נ"ב רבי חייא הבין דמאני לבושי יקר קאי אכתנות עור ולזה שאל והלא אחר החטא לא היו ראויים לזה. והכריחו לפי' זה מ"ש ויעש ה' אלהי"ם:

אמ"ל הכי הוא ודאי פי' דבריך אמת שאחר החטא אינם ראויים למאני יקר ומה שהבנת בדברי אינו כן שמה שאמרתי אלא מאני לבושי יקר הוו מעיקרא קודם החטא הוו להו מאני יקר ואחר החטא כתנות עור:

הוו כגוונא דלעילא כתב הרב בס' ח"י וז"ל ג' חשמלים דאד"הר שהם בבי"ע הם צפרנים העליונים שהיו על אד"הר ולא נשאר מהם רק ראשי האצבעות ונקראים כתנות אור. ואחר החטא עשה לו השי"ת מלבוש מח"שמל הסובב ג"ע דעשייה. ואח"כ עשה לו מלבוש אחר מקליפת נוגה. והם כתנות עור. וכנגד הלבוש דכתנות אור דג"ע הארץ היה כתוב בספרו של ר"מ כתנות אור עכ"ל. וכבר הארכנו בזה בפ' ויקהל דף ר"ח ע"ב. וז"ש כאן בקדמיתא הוו כגוונא דלעילא דהיינו מג' חשמ"לים דב"יע וזהו נהורא דלעילא דאסחר עלייהו. ומ"ש ולבתר דחבו אהדר לון בגוונוי דהאי עלמא. היינו לבוש שעשה להם מחשמ"ל שסובב ג"ע הארץ ומקליפת נוגה:

שפירא דאינון לבושין סליק על כולא נ"ב לכן כתיב ה' אלהי"ם עכ"ל. ור"ל כדי לתרץ ההכרח שגרם לר"ח לטעות ולכך אמר לפי שהיו שפירין ביותר לכך כתיב ה' אלהי"ם בכתנות עור: