עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמקדש מלך על ספר הזהר

מקדש מלך על ספר הזהר ג:תקכ

Mikdash Melekh on Zohar 3:520 · מקדש מלך על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

דמטו ומתעטרי נ"ב סנד"ל הקושר כתרים לרבו. ובעי לחפייא רישיה וכו' למכסייא עיניה. נ"ב לכסות ראשו ועיניו בטלית מלבד שסוגר עיניו.

מאן דפקח עינוי פי' אעפ"י דמאיך לון או דלא מאיך אע"ג דלא פקח אקדים עליה מ"ה עד שעושה תרתי לטיבותא מאיך ולא פקח.

אקדים עליה מ"ה נ"ב כשם שהוא פותח עיניו בלי צורך כן יבואהו מ"ה מלא עינים ואע"פי שהוא מלא עינים נק' כסיל בחשך הולך:

לא אסתכל בנהירו דשכינתא נ"ב כי זלזל בה עכשו לראות בה שעומדת כנגדו והבל הציץ ונפגע. וארז"ל בזכות כי ירא מהביט. ותמונת ה' יביט:

ויסב חזקיהו פניו אל הקיר נ"ב כי שכינה נק' עליית קיר קטנה נמצא שהמתפלל פניו נגד השכינה. וכמש"ה שפכי כמים לבך נוכח פני ה'.

אדנ"י בקדמיתא וכו' נ"ב קאי אמ' ואח"כ הוי"ה נקודה בניקוד אלדים המלכות הנקרא אלד"ים מתייחדת עם הת"ת ואף על פי ששם זה ניקודו בבינה: הוא בת"ת בהתייחדו עם המ' ובינה.

למהוי שלים בכולא נ"ב כי כל מכריע שלם משתי קצוות

ואי תימא יעקב וכו' נ"ב שג"כ הוא בת"ת:

ואילנא אשתלים נ"ב ר"ל שיעקב שלם בסוד אילן שלם בי"ב גבולי אלכסון:

אבל מה דהוה למשה נ"ב שינוייא הוא.

אלף ורבבן נ"ב שנתפשטו הקצוות בששים רבוא בהדייא:

באורייתא נ"ב שהיה זווג שלם בימין:

בכהני נ"ב חסד.

בליואי נ"ב גבורה

בשבטין נ"ב ת"ת:

הוא אשתלים נ"ב ת"ת

גופא שלי נ"ב מ': דא נחשון. אע"פי שבסוף פ' בשלח אמר חור לשמאל י"ל אחר שמת חור חזר נחשון במקומו וכן אמר בסוף פ' בהעלתך ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים כמ"ש כאן ואעפ"י שבפ' חוקת דף קפ"א ע"א אמר חור דרועא שמאלא ואמרי לה נחשון. נראה דמר אמר חדא ומר אמר חדא כמ"ש שבתחלה היה חור ואחר שמת חור חזר נחשון במקומו. דאל"כ קשייא למאן דאמר נחשון הא קרא בהדייא כתיב ואהרן וחור תמכו בידיו אלא ודאי כמ"ש ובזה לא קשו דברי הזוהר אהדדי שפעם אומר כמ"ד ופעם אומר כמ"ד.

דאזדווגת בשכינתי נ"ב פרצוף לאה שיש בה מ"ט שערים.

מכאן ולהלאה אל תוסף נ"ב אם לא תמות אי אפשר שתעל' לשער החמשים שהוא נתיב לא ידעו עיט:

ר' יצחק אמר וכו' נ"ב בא לחלוק על ר' חייא שאין פי' רב לך אל תוסף גדולה מזו כי למה יאמר ה' למרע"ה כך. אלא הכי קאמר ליה כיון שאתה במדריגת השמש אל תתפלל כיון דזימנא דסיהרא מטא:

אנת דהוא שמשא נ"ב פי' ויקשה למרע"ה לא די לי שאיני נכנס אלא שאמנה צרתי בידי. לזה אמר שאי אפשר להכחיש הדוגמא. כי אי אפשר אל הירח להאיר אלא מהשמש.

בירך ה' ממש פי' שמתברכים מזעיר הנקרא הוי"ה: