מקדש מלך על ספר הזהר ג:תקיט

חילא תקיפא דאורייתא נ"ב כפל לשון ירמוז לשתי תורות חילא תקיפא תורה שבע"פ מצד המ' שנוטלת הגבורות עלאה על כולא תורה שבכתב בחי' ת"ת הנוטה כלפי חסדים הנקרא עילאה על כולא.

לא דחיל מעילאי נ"ב ממקטרגים העליונים:

ותתאי נ"ב האומות:

מערעורין בישין נ"ב ממקרים:

בגין דאיהו אחיד באילנא דחיי נ"ב נקרא בעל תורה ת"ת הנק' עץ החיים:

ואכיל מניה בכל יומא נ"ב כי היא מחדש לו מוחין הנקרא חיי המלך:

באורח קשוט נ"ב כי תורה ת"ת נקר' אמת:

כולא אתבטל נ"ב לתרץ כפל לשון שיש ג' מינים שהתורה מגינה שיש שמבטלת גזירתו עכשיו אבל טרוניא אית ליה וממרק ע"י יסורין. וכנגד זה אמר דאפילו אתגזר עליה מותא כולא אתבטל עוד בחי' ב' שמסתלקת גזירתו מכל וכל ולעומת זה אמר ויסתלק מניה. אך כל זמן שלא פייס למקטרג יש פחד ממנו עד שיתנו לו תמורה. לכ"א ולא שרייא עליה:

יממא נ"ב ת"ת

ולילי נ"ב מ':

ואי אעדי מניה אורייתא פי' לגמרי.

או אתפרש פי' זמן מה ולא זו אף זו קתני:

עול מלכותא דלעילא נ"ב ע"י ק"ש שעל המטה:

פקדונא דנפשיה נ"ב בפ' בידך אפקיד רוחי

ומ"ש לאקדמא פי' קודם שישן שיש חשש שלא יקטרגו עליו מחמת עונותיו ולא תשוב נפשו אליו אבל כשיפקדנה ביד ה' אין ה' מועל בפקדון ח"ו:

דהא אילנא דמותא נ"ב כי בלילה אז יניקת הקליפה מהשכינה עה"ד טו"ר:

ואתמסרן גביה נ"ב בסוד חדשים לבקרים רבה:

רוח צפון נ"ב פי' ה' גבורות דאימא שבחצות:

וכרוזא נ"ב גבריא"ל שכוי המקבל מגבו' הבינה:

לגנתא דעדן נ"ב היינו זווג יעקב ולאה שיסוד לאה נקרא גן עדן.

כל בני מטרוניתא וכו' נ"ב מי שיש להם נפש דאצילות בני השכינה:

וכל בני היכלא נ"ב מי שיש לו נשמה דבריאה מההיכלות אלו אינם אובדים מלקום בחצות:

אתיב למאריהון נ"ב ר"ל לבעליהן לגופות:

בתושבחתא נ"ב בסדר התיקון:

באורייתא נ"ב אח"כ בעסק התורה:

ומשתתפי בכ"י נ"ב היינו רחל העומדת חוץ להיכל לתת לה נחת רוח:

היא וכל בני היכלא נ"ב שאז היא העולה מבריאה לאצילות והם עמה:

לנקאה גרמי' נ"ב היינו עשיה בעובדא:

ולמיזן זיניה נ"ב טלית ותפילין:

דהא בליליא אשתדל במטרוניתא נ"ב להעלות רחל לאצילות.

ה"ג השתא אתא עם מטרונית' נ"ב רחל:

עם מלכא נ"ב יעקב:

מדכי גרמיה בקרבנין נ"ב תיקון עשיה במילולא:

בתושבחתייהו דדוד נ"ב יצירה במילולא.

ה"ג אחיד תפלין בידיה וברישיה נ"ב תיקון בריאה ואצילות.

וציצית בגדפיה נ"ב תיקון יצירה בעובדא:

צלי צלותא נ"ב תיקון בריאה במילולא עכ"ל ולפ"ז היינו יוצר:

בצלותא בעי למיקם נ"ב תיקון אצילות במילולא לממסר נפשיה ברעותא דלבא נ"ב מ"ן לרחל: