מקדש מלך על ספר הזהר ג:מט

דנפש אתקשר ברוח פירוש שנפש האדם קשורה עם רוחו והרוח בנשמה. ונשמה במלכות וז"ש ונשמה בק"בה שהנשמה היא בסוד מ"ן למ' וכמ"ש הזוהר בפ' תרומה דף קמ"ב ע"ב ע"ש. מקדש ה' טמא נ"ב כי שורשו של כל נפש ביסוד דנוקבא והוא הנקר' מקדש ובמעל אשר מעל טמא אותו ואיקרי צרורא דחיי. נ"ב. פי' צרור החיים של חי העולמים בתוכה. רבי אלעזר אומר שכינתא וכו' נ"ב. ויהיה פירוש צרור החיים שצרור בגווה ג' ווי"ן דויס"ע ויבו"א וי"ט גי' ח"י: כולא אתעביד חד עטרה. פי' ח"גת נעשו עטרה א' ומ"ש ושמא קדישא שהיא מ' אתחזי בגווייהו שנכללת בהם ונעשו בה שמות:

כתפוח בעצי היער וכו' פירוש כמו שהתפוח יש בו ג' גוונין כן דודי שהוא זעיר יש בו ג' גוונין דחג"ת שהם חוור סומק ירוק. ובג"כ האי שמא וכו'. פי' שם בן ע"ב שהם ע"ב שמות ומ"ש ואית ביה לטב ולביש. פי' בע"ב שמות יש מהם שסגולתם להטיב לבני אדם ויש מהם שסגולתם לכלות האויבי' וזהו לטב ולביש:

האי מאן דלא זכי יתיר פי' שאין לו אלא נפש החייונית ולא נפש דעשייה שהיא גדולה ולכך כד איהו נאים מודעין לוה מלין מנהון כדיבין וכו' שהם מהמדרגה האמצעי' ולזמנין דחייכין ביה היינו מדרגה תתאה דחייכן בבני נשא כמ"ש הזוהר בסמוך ומ"ש וע"ד אומין וכו' עד לזמן קריב פירוש שאו"ה משיגים גם מדרגה האמצעית:

ה"ג אית תלת דרגין וכו' ומפרשם הזוהר דרגא עילאה דילהון פי' הם הגדולים שבהם. דרגא תתאה פירוש התחתוני' שבג' דרגין אלו ומ"ש ואית דרגא עילאה עלייהו פי' הם האמצעיים שהם עליונים על התחתונים וז"ש דאינון מעילאי ותתאי שר"ל שיש בהם בחינה מהעליונים ובחי' מהתחתונים ולכך אלו האמצעיים מודעין ליה לבר נש מלין מנהון כדיבין ומנהון קשוט דהיינו מלין כדיבין הוא מהבחינת שיש בהם מהתחתונים ומלין דקשוט הוא מהבחינת שיש בהם מהעליונים. וז"ש וההוא דרגא מאינון דתליין באוירא וכו':

ההוא דלא זכי יתיר אלא בנפש פי' שלא השיג הרוח דיצירה אלא נפש דעשייה וזה גדול מהראשון שלא השיגה ולכך זה אערע באינון דאוירא שהם אומרים מלין דקשוט ולא כדיבו וז"ש ואינון מודעין ליה מלי מנהון קריבין ומנהון רחיקין יתיר. משמע שהכל אמת אלא יש מהם קרובים ויש רחוקים:

נפקא מה דנפקא מההוא נפש פי' שקצת מהנפש נשאר בתוך הגוף ואינה יוצאה כולה מהגוף ולכ"א נפקא מה דנפקא: בין מלאכי נ"ב כי הרוח הוא ביצירה ששם המלאכים:

סלקא לעילא לעילא נ"ב בכסא דתמן אימא בין אינון צדיקייא דצרירן בצרורא דחיי פי' כיון שיש לו נשמה עולה עם הצדיקים ליסוד דנוקבא הנק' צרור החיים:

ענוגא דמלכא פי' המלכות יונק מעונג זעיר:

מן זיוא עילאה פי' מא"וא וכ"ז ע"י המ': איילתא קדישא נ"ב לאה: ברוח זצפון נ"ב בחמשה גבורות המתעוררות בחצות:

נחתא וקם ההוא כאה פי' שיורדת הנשמה מהמ' שהיתה שם ובאה לגופה הישן ואז קם הצדיק הזה לעסוק בתורה: