מקדש מלך על ספר הזהר ג:תפא

ואדם עילאה פי' אדם שבכסא נהנה מאדם התחתון

ומ"ש אריה כלל בכלהו פירוש אריה הוא בחסד וחסד כולל כולם כנודע. כהני וליואי וישראל וכו'.

לאינון דרגין עילאין דילהון הם חג"ת. ונלע"ד שהם חג"ת דבריאה כמ"ש לקמן היכל אהבה דבריאה וכו'. ואמת ויציב הוא היכל הרצון דבריאה:

מתקרב לגבי כהנא עילאה פי' חסד

ומ"ש לבית קדשי קדשים: פירוש שהחסד עולה ליסוד הבינה הנקרא ק"ק ומ"ש ואתקריב דא ואדליק וכולי פי' חסד של מעלה.

ומ"ש ההוא סטרא דלהון חדי: פי' גבורה של מעלה נמתקה ע"י הלוי:

ישראל סבא סתמא חוטמא קדישא פירוש חוטם הוא ת"ת כמ"ש באוצ"ח בסדר י"ס דגולגולתא. ויש"ס דהכא הוא ת"ת.

אבל לית רשו וכו' לדרגי עילאי פירוש חג"ת דבריאה שהם מתעוררים ע"י כהן ולוי וישראל. הם דרגי עילאי ודרגי תתאי הם שנ"אן עד דמלכא עילאה אכיל. פירוש זעיר. מורי עם בשמי אלין אינון דרגין מילאין. פירוש שמפרש בסמוך דרועא ימינא בירכא שמאלא. ה"ג כדקא יאות דא דרועא ימינא וכו'. ול"ג ס"א וסוד הענין. פירוש מורינו ז"ל שיובן במ"ש הרב בליקוטים ששני חסדים וב' שלישים המגולים יורדים ליסוד. ואח"כ יורדים ה' גבורות ממעלה למטה ונמתקים ע"י החסדים דהיינו גבורה דחסד בחסד דהוד וגבורה דגבורה בחסד דנצח וגבורה דת"ת בחסד דת"ת ע"כ כללות דברי הרב זלה"ה וז"ש כאן דרועא ימינא בירכא שמאלא. דהיינו גבורה דחסד שהוא דרועא ימינא בחסד דהוד שהיא ירכא שמאלא. ומ"ש בסמוך דא דרועא שמאלא בירכא ימינא היינו גבורה דגבורה בחסד דנצח. עכ"ל מורינו אריתי מורי עם בשמי דרועא ימינא בירכא שמאלא וכו': בסע"ה דף נ' וז"ל באתי לגני וכו' ומשם קבלתי אורות שורשך ג"כ. וכאשר באתי לשם אז קבלתי מורי שהוא יסוד דאבא שהוא מירא דכיא כתרגומו ולכי מורי גי' ע"ב קפ"ד גי' אה"רן הכהן שהוא ביסוד דאבא ששם החסד הגדול שהו' מור כנז' בזוהר בפ' ויקרא. עם בשמי היא בינה כי בשם גי' שני אהי"ה דיו"דין עם ב' אותיותיהם:

וכל זה מורה שהוא מקבל צלם גבוה מא"וא במקומן למעלה ובזה תבין מ"ש בזוהר בפ' פנחס דף רמ"ד ע"א ובזוהר בפ' אחרי מות וז"ל אריתי מורי עם בשמי דרועא ימינא וכו' והוא תמוה. ובמ"ש הוא פשוט כי המור שהוא יסוד דאבא ממנו מתפשטים הה"ח לחסד דזעיר שהוא יומא דכליל כולהו יומין גם מור שהוא מוח חכמה דאבא הוא מתפשט בחסד דזעיר שהוא דרועא ימינא. עם בשמי שהוא שמות אהי"ה שהם מוח בינה ובינה עד הוד אתפשטת. ולכן אמר הזוהר עם בשמי דא ירכא שמאלא. גם איתא בלק"ת שבשמים מורים על שמות אל"הים והוא בהוד ששם עיקר שם אלהי"ם:

ונלע"ד לפרשו במ"ש באוצ"ח על פ' היא אהרן ומשה שהחסדים שבצד ימין דיסוד דאבא בוקעים ויוצאים מירך שמאלי שהיא הוד דזעיר והחסדים שבצד שמאל דיסוד דאבא בוקעים ויוצאים מנצח דזעיר עכ"ל וז"ש כאן דרועא ימינא בירכא שמאלא וכו':

הא כולהו דרגין עילאין דאתהני בהו מלכא קדישא בקדמיתא מכאן מוכח שמ"ש לעיל כהן ולוי וישראל הם מעוררים חג"ת היינו חג"ת דבריאה. ולכ"א לית רשו לחג"ת דבריאה ולשנאן שביצירה. עד שאוכלים ונהנים ספירות הזעיר ומזדווג עם רחל ואח"כ אוכלים הם.

ולכל אינון דמתפשטי מנייהו פירוש חיילות של שנאן.

אריתי מורי עם בשמי דא דרגין עילאין וכו' יהיב רשו לד' דיוקנין דפקיקין בכרסיא ולכל אינון דמתפשטין מנייהו לאתהנאה ולמיכל. הה"ד אכלו רעים וכו' בס"עה דף נ' וז"ל שתיתי ייני עם חלבי. פנימיות דחג"ת דבינה הוא היין כמ"ש בסוד כוסות דפסח. וסודו כי ב"פ יו"ד ה"י גי' יי"ן. ובע"ח האדם השותה הוא זעיר שנכנסו בו הארות גדולות והוא מביא כדי יין לכוס שהיא מלכות ולכן מבשרה ואומר מכיון ששתיתי ייני גם אתה תקבל משם. עם חלבי כי הדם נעכר שהוא שם אה"יה בריבועו ונעשה חלב. ומנה"י עלה למקום חג"ת ששם מקום הדדים. ומן שם אלהי"ם שהוא דין ומעכב את השפע לירד. אדרבה ממנו נעשו הדדים בסוד א"ל ד"ד מ"י ד"ד. ולזה אמר שתיאי חלבי המיוחד לי שהוא רחמים ומכיון שאני שתיתי כבר יוצא אל הכוס אצליך: ותהיה כקופה מליאה פירות ויין ושמן וכל מיני מגדים שיוצאים ממני אצלך. ואז אחר שתקבל השפע תתן טרף לביתך שפע לרבבות חילותך. כי אז תשפיע לאו"א ולי"ס ותבונה דעולם הבריאה סוד אכלו רעים דבריאה שהם ג"כ רעים דלא מתפרשין בסוד ש"ך דינים אשר מהם בא חימום הזיווג. ולכן רעי"ם גי' ש"ך וכמ"ש בזוהר בפ' פנחס.

אריתי מורי וכו' הרי כמ"ש שאכלו קאי על עולם הבריאה שהוא י"ס ותבונה בסוד בינה הכולל את י"ס ותבונה דמקננא בכרסיא: והוא סוד זווג החיצוניות. חיות המוכרח לעולמות: סוד זווג י"ס ותבונה ולכן רעים גי' ש"ך כנז"ל עשר פעמים ל"ב אלה"ים: ושם אלה"ים גי' הכ"סא כי משם חיות הט"בע המוכרח לכל העולמות. ולכן נרמז בסוד אכלו רעי"ם לסוד א"וא דבריאה. כי בינה מקננת בתלת ספירן עילאין ומתלבשת במלכות דאצילות. ויורדת בהיכל ק"ק שהוא ג' ראשונות דבריאה. וא"וא ג"כ נחלקים לי"ס ותבונה כמו באצילות. והם הד' דיוקנין דכרסייא כי שאר הספי' הם משש מעלות לכסא. ועיקר הכסא הוא ג"ר דבריאה ושם הד' דיוקנין שהם א"וא וי"ס ותבונה. ולכן נרמז בסוד רעי"ם גי' ש"ך. כי האכילה והמזונות הם מצד הדין:

שתו ושכרו דודים הם ז"ון דבריאה שהם סוד הדודאים נתנו ריח שהם מט"ט וסנד"ל שהם ז"ון דבריאה כמ"ש שער מ"ן. והנה מבואר בע"ח כאשר ז"ון דאצילות הם בזווגא שלים אז גם א"וא דבריאה הם בסוד מוחין שלימים ומשפיעים לז"ון דבריאה הארה נפלאה מיין המשומר. כי אף אם אבא דבריאה בסוד ו"ק מ"מ משפיעים לז"ון דבריאה מוחין דגדלות ומכ"ש כשא"וא דבריאה יש להם מוחין שלימים. משפיעים לז"ון דבריאה הרבה יין המשומר. וזהו שתו ושכרו דודים. כי הגם שהוא הארה קטנה למעלה נעשה אצל ז"ון הארה נפלאה מריבוי היין דבינה אשר מקננת שם כי משם נמשך השכרות. ולכן מי שמכוין בו' יודי"ן דע"ב ס"ג די"ס ותבונה. מבטל הדין דשכרות בשרשן שבא מהיין דבינה. ולכן נאמר על א"וא דבריאה שלפעמים אינם מקבלים מזווגא שלים ואינן בסוד פרצוף שלים. ומעט הארה שיש להם מהיין המשומר נחשב אצליהם כאכילה בסוד פורתא מסעד סעיד ולכן נאמר עליהם אכלו רעים. משא"כ הארה קטנה שלמעלה נעשו מוחין שלימין לז"ון דבריאה:

ואז טובא מגרר גריר ונחשב אצליהם כשתיה ועל זה נאמר שתו ושכרו דודים עוד יש טעם למלת שכרו. כי האלהים דקטנות יורדים לעולם הבריאה:

ובא"וא דבריאה הוא רחמים יותר ואינו ניכר שמות אלה"ים הנרמזים במלת שכי"ר ש' אלהי"ם דיו"דין ר' אלהי"ם בריבוע כ"ו שם הוי"ה הממתק אותם. ובזו"ן דבריאה נאמר שכרו דודים כי שם ניכר יותר הדינים דשמות אלה"ים ונאמר עליהם שכרו בסבת שהם דודים. והואיל ואתא לידן פי' פסוק זה אמתיק הדבר למה למעלה בא"וא דבריאה נרמז סוד האכילה. גם לפעמים בזוהר משמע שנאמר ג"כ בא"וא דאצילות אכלו רעים. והשתיה נרמזה בז"ון דבריאה:

ועיקר הדבר כי מבואר בזוהר בפ' פנחס כי האכילה והשתיה היא מסוד הקרבנות ובכל קרבן היה שם נסכים כמ"שה זבח ונסכים דבר יום ביומו והנה הזבח היה בסוד ריח ניחוח ובשר הזבח בא לכפר על בשר החטא שהוא דינים גמורים מה שנתגררו מהחטאים. והם שמות אלה"ים הנרמזים במלת בשר:

אלה"ים דיו"דין ואלה"ים בריבוע וב' כוללים וקצת חטאים היו באים ממחשבה רעה. ולכן הזבח היה צריך לעשות להם ריח ניחוח כדי להעלות הדינים של הבשר למחשבה עליונה שהוא א"וא כמבואר בסוד הריח ניחוח. וכל הדינים דשמות בשר שהוא אלהי"ם בריבוע ומלוי אלה"ים. היה עולה בריח שהוא מורה ג"כ שמות דיני אלה"ים. ב' אלהי"ם בריבוע. י"ח הוא שם אלה"ים פשוט ומלא י"ח אותיות. אך לפי שעיקר החטאים פוגמים בכסא שמשם הנשמה ובסוד מאן דפגים אתרהא. שהוא לבושא דמלכא ושם בחי' שור ונשר כמ"ש בזוהר ולפי' צריך להביא הקרבן מבחינת בהמות ועופות אשר שם בבריאה. ומכיון ששם נתקן הפגם ממילא עלה הריח ניחוח באצילות. בסוד גדולה תשובה שעולה עד כסא הכבוד. שהוא כסוי לכבוד של מעלה. כי מקודם קורע לבושי המלך ח"ו ועתה הוא מכסה לכבוד של עולם האצילות מאורות הבריאה. ונמצא כי עיקר הריח ניחוח להעלות למעלה וכל הדינים כשעולים ממטה למעלה נמתקים בשרשם. ולכן האכילה שהוא מבשר הקרבן עולה למעלה לא"וא מקום המחשבה. ועליהם נאמר אכלו רעים. משא"כ נסכים שיורדים מלמעלה למטה מאימא עילאה למקים השיתין שהוא יסוד זעיר ומלכות שמהם הושתת העולם שהם סוד ציון:

ומחמת שהוא יין המשומר מא"וא עילאין לא היה פחד מהחיצונים למטה כמו למעלה ולכן היה למטה השתיה. ואדרבה הלוים שהם הגבורות היו אומרים שירה על היין כדי להמתיק את בחינתם שהיא גבורה. ביין שהוא בינה. וכל השירה היא בסוד עליה ממטה למעלה והיין הוא יורד עי"ז ממעלה למטה לבסם את הלוים עליונים. והיה יורד לשיתין שהוא סוד החותמות שבמקדש שהיו ביין ובנסכים ביסוד דז"ון. ועליהם נאמר שתו ושכרו דוד"ים גי' אד"ני שהוא ביסוד דוק היטב: