מקדש מלך על ספר הזהר ג:תלג

מאי עבידתייהו בפנחס וכו' פי' שר"א לא היה יודע רק סוד הגלגול ולא סוד העיבור דהיינו שיתעברו בו בחיים ולכך הקשה לו כיון שהיה פנחס בעולם בשעת מיתת נדב ואביהו היאך שייך שיתגלגלו בפנחס:

וסגן קאי פי' ר' אלעזר ס"ל כדעת רבי ייסא דלעיל שפנחס היה כהן תחלה ונמשח ולכך אמר הכא וסגן קאי:

טינרא קדישא פי' מלכות:

דאזעירו דיוקנא דמלכא נ"ב מיעטו הדמות שלא עסקו בפריה ורביה:

כדין רווח דוכתייהו למהוי כהנא רבא פי' מן הקצה אל הקצה שתחלה לא היה כהן כלל וכאשר קנא לאלהיו זכה לכהונה גדולה: ור"ש אזיל לשטתיה דלעיל בריש הפרשה: אבל אין לפרש שתחלה היה כהן הדיוט. ואחר שקנא זכה לכהונה גדולה. דממה נפשך אי ס"ל כדר"זל לא נתכהן וכו' לפי שלא נמשח: א"כ גם כהן הדיוט לא היה עד אחר שקנא. ואי ס"ל שנמשח כדעת ר' ייסא דלעיל א"כ גם לכהונה גדולה ראוי בלא הקנאה אלא ודאי כמ"ש

אלא בההוא אתר דחב לגביה נ"ב משמע מכאן שצריך לתקן עצמו בעל תשובה. אם נתפרסם החטא תהיה התשובה ג"כ בפרהסייא:

אתקצירו השתא נ"ב אמר הרב ז"ל שמלאכים אלו הם מבירור המלכים שמתו והם זיקין דאדעכו לאלתר ולכן הם מתים ומתחדשים בכל ידם: וטעם היותם מנהר די נור כי ה"ס היכל הזכות:

יודע צדיק נפש בהמתו: פי' צדיק הוא יסוד בהמתו היא מלכות והצדיק מברר להמלאכים אלו שעולים בה בסוד מ"ן:

אלף טורין נ"ב גי' א"ל שד"י במילואו והם אל"ף הרים דעולם הבריאה

וכל טורא וטורא שתין רבוא הוו פירוש והיינו החשבון דלעיל שאמר אינון שתין אלף רבוא לפי שהן אלף טורין וכל הר והר יש בו ששים רבוא. א"כ הם ששים אלף רבוא דההוא אדם דרכיב פירוש זעיר.

ואעיל לון בגוויה נ"ב בסוד התעוררות מ"ד עכ"ל. והכוונה שהנשמות בודאי אינם עולות אלא במ' כנודע. אלא הם מעוררים מ"ד דזעיר כמ"ש הרב ז"ל.

בגין להוציא לחם נ"ב לחם זעיר עכ"ל ור"ל של"חם גימ' ג' הוי"ות שבאים מזעיר למ':

מן הארץ קדישא נ"ב מן נוקבא:

חמרא עתיקא נ"ב שפע אימא: