מקדש מלך על ספר הזהר ג:תלד

דסליק לסיבו נ"ב כשעולה לבריאה אזי נעשה זקן וכשיורד ליצירה חוזר ונעשה נער וזהו וישוב לימי עלומיו.

אנפי רברבי וכו' כתב הרח"ו ז"ל לעיל בפ' אחרי מות דף ס' ע"ב. אנפי רברבי ח"ג ואנפי זוטרי נ"ה:

משמן מנגידו דעלמא דאתי וכו' ושיעור הכתוב להצהיל פנים פנים שהם כ"ג ונ"ה משמן מהארת אבא הנק' שמן:

דאזילו שחקים נ"ב נ"ה דזעיר:

למיכלא דצדיקייא: נ"ב יסוד דמ':

לכמה חיילין פירוש חיילות של מט"ט הנק' אנוש:

אילנין עילאין פירוש ו"ק דזעיר ודמ':

דהא אתעקרו וכו' מלת אשר נטע קאי על עצי ה' שהם ו"ק דזעיר ודמ' שהיו באבא ונעקרו משם ונטע לון באימא. וז"ש דנטע לון קב"ה דהיינו א"ס ב"ה נטעם באימא ולא קאי על ארזי לבנון דארזי לבנון מפרש לקמן הם ה' חסדים דאו"א ולא שייך בהו עקירה ונטיעה. א"נ יש לפרש דקאי גם על ארזי לבנון ור"ל שה' חסדים דא"וא עקרם א"ס מא"וא ונטעם בזעיר וכן נראה לקמן.

אלין עץ החיים ועה"ד נ"ב היינו ו"ק דזעיר עץ חיים והנוקבא היא עץ הדעת.

ארזי לבנון אלין נ' תרעין וכו' נ"ב ה' חסדים דא"וא שיצאו מלבנון.

דאיקרון ת"ק שנה נ"ב ה' חסדים הם ת"ק במספר גדול:

ת"ק שנה אשר נטע מכאן משמע דאשר נטע קאי ג"כ על ארזי לבנין וכפי זה אנו מפרשים עצי ה' שהם ו"ק דזעיר ודמ' עקרם א"ס מאבא ונטעם באימא. וכן ארזי לבנון. שה' חסדים דאו"א עקרם מא"וא ונטעם בזעיר. וא"כ אשר נטע קאי אתרוייהו.

בטוליהון וכו' פי' בצל עצי ה' וארזי לבנון שהזכיר. שהנשמות ניזונות משם.

ומ"ש ובג"כ איקרי חסידה פי' בשביל הארת החסד הנק' אברהם המאיר למלכות. לכך נקראת המלכות חסידה.

בין דרועי מלכא: נ"ב כי שם אחורי ב' הזרועות תחלת בניינה

הא דאמר ר' חייא אנוש וכו' עי' שפי' לעיל שמט"ט מתחדש כחציר.

דא הוא רוחא עילאה וכו' נ"ב שעולה למ"ן במלכות נ"א בבינה הנקר' רוח הקדש הסתום עכ"ל. ואם נפרש על המ' א"ש שמט"ט עולה בסוד מ"ן למלכות. ואם נפרש על הבינה. יפורש ג"כ על מט"ט שיש בו נשמת אד"הר שהיא בבינה. כמ"ש הרב בליקוטים: ומפשט הלשון נראה כנ"א שהיא בינה:

דא אלהי"ם עילאה פי' מלכות שהיא עילאה על בי"ע. א"נ בינה:

רוחא זעירא ברוחא עילאה פי' רוח מט"ט הנקרא רוח זעירא במלכות. א"נ בבינה הנקרא רוחא עילאה: כהנא רבא וכו'. לפי' א' כהנא רבא הוא חסד. לגו ק"ק הוא יסוד דנוקבא כמ"ש באדרא זוטא. ולנ"א כהנא רבא הוא אבא לגו ק"ק הוא יסוד דאימא שנשמת מט"ט היא מבינה כמ"של שהיא נשמת אד"הר ולכך הביא הזוהר פסוק וחסד ה' וכו'. שר"ל וחסד ה' שהיא חסד דזעיר לפי' הראשון והאיר למל' הנקרא עולם כנודע שעולם ועולם הם תרין הה"ין בינה ומ' ואז יצא מט"ט. ולפירוש הב' וחסד ה' הוא אבא הנקרא כהנא רבא והאיר לבינה הנקרא עולם ואז יצא מט"ט. ולכל הפירושים על יריאיו הוא מט"ט שהוא ירא את ה' מאד: