מקדש מלך על ספר הזהר ג:שעה

דהא מלה עילאה אית ביה: פי' נשמה קדושה מאד:

ורזא דא לא מתפשטא בין חברייא פי' לא יחיה זה הינוקא עד שיהיה בין החכמים. א"נ י"ל ורזא דא. פי' סוד זה למה מת לא נתפשט בין החכמים. אי הכי משוא פנים וכו'. פי' קס"ד עמון ומואב ניצולו מפני כבוד הצדיקים שיצאו משם ולכך הקשה דא"כ מדין נמי יצאו מהם צדיקי' ותירץ ר"ש לא דמי וכו' ודעתו כמ"ש במסקנא אלא שר' אלעזר לא הבין וסבר שכוונת ר"ש דמאן דזמין וכו' יש להם שבח מאחרים שכבר נלקטו ולכך הקשה אע"ג דכבר לקט לון מ"מ שבחא איהו שיצאו מהם צדיקים:

כיון דלקט תאני וכו' פי' והיא יבשה מלעשות פרי עוד ולכך לא נטיר לה. אבל אם עדין ראויה לעשות פרי אפי' לקט תאני נטיר לה מפני שעתידה לעשות. וז"ש מכאן ולהלאה תאנה דא לא זמינא וכו':

וקראי מוכיחן בשיקולא דא בדא אר"א ודאי הכי הוא נ"ב איני יודע מה תירץ והיכי מוכחי קראי עכ"ל. ונל"עד לפ' שר' אבא לא דקדק מלת מלחמה דכתיבה במואב כמו שדקדקו רז"ל ולכך אמר וקראי מוכחן בשיקולא וכו'. ורבי אלעזר תירץ לו דבמואב כתיב מלחמה. ולפ"ז מ"ש ר' אלעזר והכי הוא ודאי ר"ל שכך הוא האמת כמה דתנינן דלמואב אתחזיין לגבייהו.

במאני קרבא וכו' לפי שבמואב כתיב מלחמה ובעמון לא וקצר הזוהר במובן: וכן מתרץ הש"ס על המשניות הכי קאמר וכו': שהתנא דרכו לקצר. ומ"ש דתנינן דדא דהות חציפא וכו'. בא לתרץ שעדיין קושיא לאלהינו למה במואב כתיב מלחמה ובעמון לא:

ונותן טעם דדא וכו' אינון דאפילו נוני ימא וכו'. פירוש רמז על אביו הנקרא נונא כמ"ש בפרשת בראשית שהיה נגלה לרבי אלעזר ורבי אבא. נשיקה קדמאה וכו'. פירוש בשביל אביו שהיה נגלה להם. והשנית על ביעין דנונא בניו של רב המנונא שהיו חכמים גדולים. ואי לא לרחצנו תהכון. פירוש אם לא היה כדברי אלא אית לכו מאני קרבא איני יודע דלרחצנו תהכון וכיוצא בזה אמר לקמן דאי לאו תנדעון תנופה מאי היא. שר"ל אם לא היה כדברי תנדעון תנופה מאי היא: