מקדש מלך על ספר הזהר ג:שעד

בגין דהשתא הוה שלים וכו' פי' שאחר העקידה נכלל מהגבורות משא"כ קודם העקידה שלא היה כלול מהגבורות ואז לא היה שלים כיון שלא נמתקו הגבו' ע"י החסדים:

משה מיד אתקשר בדרגא דיליה נ"ב פי' בעלמא דדכורא אבל מ"מ בבחי' הזכר בעצמו היה עולה מעט מעט: וע"ד לגביה דמשה אזעיר גרמיה דכתיב מלאך ה'. פי' שאברהם לא ראה רק המ' הנק' אד"ני. ואע"פי דכתיב וירא אליו ה' הזוהר מפרש זאת ההוי"ה היא מ' כי קריאתה אד"ני: אבל למשה שהוא בעלמא דדכורא שהוא זעיר כדי לרמוז שהיא צריכה אליו ומקבלת שפע ממנו. לכך קראה מלאך שהוא גי' הוי"ה אדנ"י כנז"ל וז"ש לגביה דמשה וכו':

תרין כרובין אינון נ"ב נצח והוד עכ"ל. ונל"עד שט"ס וצ"ל מט"ט וסנד"ל כמש"ל וכן מוכח בסמוך שאמר דהא לא יכלין לאתברכא אלא מגו יוסף וכן משמע מהפ' עצמו שאמר המלאך וכו' יברך את הנערים משמע שהמ' מברכת אותם שמע מינה שהם מט"ט וסנד"ל ולא נ"ה:

ויקרא בהם שמי השתא אתקין ביתיה פי' מ' הנק' שם:

ואיהו אסתלק בדרגיה וכו' פי' שנתחבר עם ח"ג שהם אברהם ויצחק אבל מורינו ז"ל פי' ויקרא בהם שמי הוא שם יעקב שהוא ת"ת. ושם אבותי הם ח"ג ור"ל שחג"ת ישפיעו במ' ומ' מברכת אותם הנערים וז"ש השתא אתקין ביתיה שכיון שהת"ת שהוא שמי נתחבר עם ח"ג זהו תיקון המ' שהיא בין תרין דרועין אחורי הת"ת.

ותרין דרועין בהדיה נ"ב אבותי אברהם ויצחק:

ה"ג לבתר דאינון נערים מתברכן: מן האבות מתברכן וכו' פי' חג"ת שהזכיר ולא מיוסף כדי לכסות עליו לפי שהוא טמיר. ומכאן משמע קצת כפי' מורינו ממ"ש הזוהר כתיב ויקרא בהם שמי וכו' מן האבות מתברכאן וכו':

דא הוא כסוייא וכו' נ"ב בסוד יוסף שכיסה על אמו מן עשו:

לאו אנא בעל הבית וכו' פי' איני מחשיב עצמי ב"ה ואתם אורחים אלא כולנו אחד: ובריך וידוי לא יכלין למסבל כסא נ"ב אין תימא איך היה מברך והוא היה קטן כי אם יודע למי מזמנים סגי וכן הלכה דלא בעינן פורח:

ואתיישב בימיניה נ"ב בכוונות כתוב שלא היה מורי נוהג כן אלא תכף מקבלו בשתי ידיו עכ"ל ור"ל תכף מקבלו בשתי ידיו ואח"כ מיד יניחנו בימין ולא ימתין עד על הארץ ועל המזון כמ"ש הכא וז"ל הרב בסה"כ נוטל הכוס בימינו ואומר ברכת זימון. ואמ"ל מורי ז"ל כי מלשון הינוקא דפ' בלק דף קפ"ז משמע שיאחז הכוס בב' ידיו משיתחיל ברכה שנייה. ואז אתיישב כסא על תיקוניה בימינא. אך הוא ז"ל לא היה נוהג כן:

דלחד מאלין וכו' הוא רבי יצחק כמ"ש בפרשת ויחי: וקב"ה יערב ליה נ"ב מלכות ומה שכתוב וישכח ערב. הוא ר"ש שערב גם כן הוא עם המלכות לרבי יצחק: