מקדש מלך על ספר הזהר ג:שלח

ולבתר אתעביד כחמירה דא פי' אחר שנעשה עפר ע"י הטל אח"כ לעשותו כעיסה הזאת וממנה נעשה הגוף החדש כך הכא פי' מביא ראיה מתחיית המתים שאין הגוף החדש נעשה עד דיתעבר מיניה כל זוהמא וכל הגשמות של גוף הראשון הכי נמי אי אפשר להיות לו חלק לעוה"ב עד שסותמי' עיניו לרמוז שנאבד ממנו ענין עוה"ז כדי שיהיה לו חלק לעוה"ב:

ולכך אמר לעיל דבזמנא דתחיה מתייא שממנה מביא ראיה לדבריו דהא מלכות שמים נשיב רוחא וכו' פי' שכתב הרב שמ' שהיא נקרא אדנ"י ד' אותיות הם בד' אוירין דג"ע ומאותם ארבע אותיות שבד' רוחות הגן הוא חלוקא דרבנן כמ"ש הזוהר בפ' שמות בפ' מד' רוחות בואי הרוח וז"ש דהאי מלכות שמים שהיא מ' נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דהוא עלמא דהיינו לוקחת הארה מד' אותיות אדנ"י שבד' אוירים דג"ע. והוא לבוש הצדיקים וז"ש ואיתלבשת ביה אסתר. ה"ג דיוקנהא דמי למלאך האלהי"ם. ה"ג פרחת מניה נשמתיה לפום שעתא וכן נמצא בזוהר מוגה. ידענא דצדיקייא בההוא עלמא נ"ב בהאי עלמא גרסי' עכ"ל ור"ל שאר"ש עתה ידעתי שיש צדיקי' בעוה"ז שנתלבשו בחלוקא דרבנן. אבל אי גרסי' בההוא עלמא מאי קאמר ר"ש שזה פשוט. מהכא מלין קדמאין פי' שהצדיקים יש להם לבוש בעוה"ב ואע"פ שזה פשוט מפסוק זה למדנו זה. דכל זמנא וכו'. ושיעור הכתוב הסיר הבגדים הצואים שהוא הגוף של עוה"ז שיתעכל הבשר ואח"כ הלבשוהו לבוש על עוה"ב עטרה דאיקרי מלאך ה'. נ"ב מ' עכ"ל וז"ס שארז"ל עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק שתהיה המ' עטרה על ראש הצדיקים. כמ"ש הכא. עומד על רישא לעילא לבתר וכו'. פי' אין העטרה שהיא מ' עומדת על ראשו רק אחרי שיתלבש בחלוקא דרבנן. א"ל אע"ג דחברייא ידעי במלין דההוא עלמא גרסי' והוא דברי הרוחות ג"כ דבר נש בההוא עלמא גרסי' ועבידתא דההוא וכו' שא"א לנשמה להתלבש בלבושא אלא אחר עיכול הגוף הראשון ולא ניחא ליה לשטן שיראה עבידתא דיליה אתבטל: