מקדש מלך על ספר הזהר ג:שכט

ויקבלון לה אלין תרין נשרין. פירש להחזיר העטרה למקומה. עלה זית דא מלכא משיחא. פירש דוד נקרא זית. עלה שלו הוא משיח בנו. ההוא עלה זית טרף וחטף וכו' פירש בשביל כבוד עלה זית שהוא משיח לכך יונה טרף וחטף העטרה הנז' להשימה על ראשו:

ומקבלא יקר מהאי יונה נ"לעד דגרסי' ומקבל. וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר דא. פירש שלפי מתיבתא דרקיעא יונה דכר הוה. אבל מפני שמלת יונה הוא לשון נקבה לכך כתיב ולא יספה ולא מצאה לשון נקבה. וכתיב בדכורא טרף ל' זכר בזמנא דמקבלא יקר שהוא העטרה להשימה על ראש משיח.

כסאו כשמש נגדי פירש ומגדל זה הוא כסא למשיח ששה הוא עומד לקרות בס"ת. ואף דכרסייא אחרא יש למשיח במינים שונים ואתוון רברבין עכ"ז זה יותר מהם שמאיר כשמש:

אתון רברבין וכו' נ"ב היינו אותיות שם המפורש שנבראו בו שמים וארץ המצטרפים בס' בראשית בטשי. אתוון זעירין בהו פי' כשבוטשים אותיות קטנות שהם במ' באותיות גדולות שהם בבינה נראים המאמרות האחרות כגון ויאמר אלהים יהי אור וכו':

מאן דנטיר ברית וכו': מי ששומר בריתו יזכה להיות אחורי השכינ' כמ"ש שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא שהמ' היא קודמת: ת"ח ההוא רקיע נ"ב יסוד: נהימו דמיין נבעין: (נ"ב חסדים היורדים): כל אינון אגנין נ"ב הם יסודות דנוקבא דבד' סטרין פ' נגד ד' אותיות אדנ"י ועיין בדף קס"ו ע"א שאמר כן הרח"ו ז"ל בהג"ה. מליין מנביעו פי' מהחסדים היורדים:

עבדו את ה' בשמחה נ"ב מצד החסדים דדכורא וחד ביראה נ"ב מצד הדם אשר באגנות גבו' דנוקבא. מסטר' דמזרח ל"ב דעת אלא זרתא. נ"ב כי כן הדעת גבוה מן הזרועות שיעור זרת לבד:

כד נבעין מיא ונפקין פירש מהאגנות הנז' שהם יסודות הנוק' וז"ש סלקין כל מיני מרגלאן ונ"ב היינו מ"נ בחינת גבו' מרגליות נקובות. חזור נ"ב כפתור גבורה ושושן פרח חסדים. טרפין דלהון של חזור ושושן על שע"ה כרובין. כמנין עש"ה חס"ד חסר ו' כתיב בתר שבכין אחרנין לגו פי' שע"ה כרובים הם באמצע העזרה והשבכים הם סביב כותלי העזרה מבפנים וז"ש בתר וכו' דהיינו אחורי הכרובים הם שבכים שהם החדרים שסביב העזרה מבפני' וז"ש ואינון סמכין סחור סחור דעזרה לגו: