מקדש מלך על ספר הזהר ג:שכח

בו ירוץ נ"ב לשון רצון. ונשגב ההוא מגדל נ"ב אדנ"י עם י"ב אותיות גי' מג"דל:

דיוקנא בהיכל פנימאה נ"ב יסוד דאימא שמשם יצא זעיר:

בשית דרגין פי' נגד המ' שיש לה שש מעלות לכסא שהם ו' היכלות דבריאה ואיתא בסידור הרב וז"ל וצריך שתהיה התיבה שית דרגין בסוד ו"ק דמלכות שבהם מתייחדים ו"ק דס"ת שהוא הת"ת. והתיבה עצמה דרגא שביעא' עכ"ל ועיין בפ' ויקהל בדף ר"ו ע"א מ"ש שם:

אר"ש ודאי אמת דברי ר' כרוספדאי שאין נק' צדיק ביותר אלא הששי ומ"ש דאיהו לא סליק אלא לששי. ממנו ראיה שהששי רומז ליסוד וכן איתא בסידור שמ"ש הזוהר דאיהו קאי על ר' כרוספדאי:

ירוץ דברי צדיק דא: פי' כל העולים לקרות בס"ת נקראים צדיק' גו גדפי דכרובי' נ"ב מט"ט וסנ"דל ונלע"ד ההו' צפרא היא מ' ועיין בסוף פ' מקץ: מועדייא הם ג' רגלים וזמנייא ר"ה ויוה"ך:

תלת מאה פתחין נ"ב גי' מצפ"ץ ליומא דשאילתון דילך. פי' ביום שתשאל עליה' יתגלו לך. אינון כרובי' נ"ב מט"ט וסנ"דל:

מה רב טובך נ"ב יסוד דאבא: אתוון דיליה נ"ב מטעם זה צריך להביט בס"ת בעת הגבהתו כנז' בס' פרי עץ חיים: מד' גוונין. פירש חגת"ם שהם מבינה וז"ש דאינון דעלמא עילאה. בההוא פתחא דאמצעיתא וכו' פי' לפי שלא פי' תחלה ענין העטרה לכך חזר לענין הא':

הפז עילאה: פירש מ"ה מ"ב גי' פ"ז ועיין בפ' שמות בענין משיח כל זיני אבני יקר פירש שיש בה הארת המוחין:

ותרין נשרין וכו' הנשרים נוטלים אותה מפתחא דאמצעיתא אבל היונה דלקמן היא שמשימה אותה על ראש המשיח: ויונה מאיך פירש כשסיים משיח הקריאה ויורד. גם היונה יורדה והעטרה בפומה ועדין היא על ראשו.