מקדש מלך על ספר הזהר ג:שיג

ואי תימא דאיהו לא ידע וכו' פירש אלא אמרינן שהיה סובר מר"עה שיכנס לא"י לאו הכי אלא ידע בודאי שלא יכנס לארץ מאי עץ דא אילנא דחיי פירש זעיר. אלא בג"ע דארעא פירש בגן עדן הארץ שם נקודת היסוד דאימא כמ"ש באוצ"ח. וזעיר משם יניקתו ולכך אמר ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אנא איעול לתמן. ואע"פי שאמ' לעיל אלא ידע שלא יכנס לארץ. עכ"ז אמר משה אם יש בה עץ שהיא זעיר שהוא בחינתי. אפשר ע"י תחנונים אנא איעול לתמן. ואחלף שבת לשבת. פירש שהגביר הנוקבא על הדכורא. ועיין מ"ש הר"חו ז"ל בריש פ' קרח:

שאר עצים נ"ב ע' שרים. בהדי שבת פי' מ' ולדעת ר' יוסי הוא עון גדול יותר לפי שהיה מעריך ע' שרים עם המלכות. ת"ח תרין וכו' מאן דאחלף לון גרים וכו' הוא סיום דברי ר' חייא שסובר שצלפחד אחלף שבת לשבת. אלא שר' יוסי הפסיק הענין וחלק עליו וחזר ר"א לדבריו. וע"ד ארון חסר בלא ו' פירש ארון היא מ' שהיא ה' אחרונה של שם ולכך חסר ו': ואהרן נקוד לעילא פי' נרמוז שבמקום זה היא המ' ור"ל שישראל פקד אותם משה ואהרן שהם זו"ן:

אלא ענבים ורימונים ותאנים נ"ב כי מינים אלו בנוקבא. ת"ח שלח לך אנשים בגינך. פשוטו כמש"ל לך לגרמך למנדע וכו' אבל יש בו סוד כמ"ש באוצ"ח שכוונת משה בשליחות המרגלים. לתקן המ' מאבא ג"כ ובזה יכנס לא"י. לפי שמשה הוא מיסוד דאבא ורחל שהיא ארץ ישראל היא מיסוד דאימא ולכך לא נכנס לא"י: וע"י שליחות זה רצה לתקן המ' מאבא ג"כ ע"י עשרה ניצוצות אלו שהם מאבא ולכך אמר הזוהר בגינך וכו':

כולהו סתימין בדרגין דחכמתא פי' כולם מליאים מסודת התורה שגנוזים בהם: