מקדש מלך על ספר הזהר ג:שג

ואע"ג דהא אזהר להו במצרים: קשה הרי כבר תירץ דישראל חשבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים: וי"ל משום דקאמר התם ושמרתם את הדבר הזה לחוק לך ולבניך עד עולם: והתם על הפסח קאי כדמוכחי קראי:

וכתיב נמי והיה כי תבואו וכו' ושמרתם את העבודה וכו והיינו פסח כדמוכח מקרא. הרי שמצות פסח נוהגת לעולם. וזהו מה שהקשה ואע"ג וכו'. ותירץ השתא פקיד לון וכו' פירוש כיון שכל המצות נצטוו בסיני ששם היו יסוד ומ' לכך גם מצוה זו נכפלה בסיני:

וז"ש וע"ד בשנה השנית וכו' כי שנה השנית הוא יסוד כנודע שהוא שני למלכות כמ"ש ריש פר' במדבר: וחודש הראשון היא מלכות שהיא ראשונה לספירות:

חד שנה וחד חדש נ"ב שנה נקרא זעיר תמיד. כי שס"ה ימות החמה הם מן זעיר הנקרא שנה: וכ"ט ימים מהלך הלבנה הנקרא חדש כנודע עכ"ל. ואע"פי שאמרנו ששנה שנית הוא יסוד שהוא שני למלכות. ואל יקשה לך ממ"ש בסוף פ' קדושים ובשנה הרביעית היא מ'. דהתם הוסיף מלת רביעית וכמ"ש שם באורך:

גופי תורה הלכות ודינים נקרא גוף. בנשמתא סודות התורה בנשמתא דנשמתא דאורייתא. סודות העמוקים הרבה:

דא איהו עתיקא קדישא פירוש ג"ר הנקרא עתיקא והם נשמה בתוך זעיר:

מאי ויעשו הו"לל וישחטו בני ישראל את הפסח: