מקדש מלך על ספר הזהר ג:שב

מנרתא אתמני בז' בוצינין לאדלקא וכו' ז"ל הרב בליקוטים דע כי המנורה היא סוד רחל העומדת אחורי זעיר. וז' הנרות הם ז"ק שלה שהם גופא מחסד עד המ' ובזה מובן לשון זה. מנרתא על את קיימא. פי' מ' הנקרא מנורה קיומה על היסוד. ומדבחא פנימאה נ"ב בינה: ומנרתא נ"ב מלכות:

שמן וקטרת פירוש מ' שהיא המנורה שיש בה שמן וקטרת שהיא הבינה ישמח לב. פי' לב שהוא בי"ע ועו"הז:

חד פנימאה: פירוש בינה:

קיימא לחדוותא נ"ב בינה נקרא שמחה בסוד אם הבנים שמחה. וחד לקרבא קרבנין. נ"ב מל':

ומהאי נפיק להאי נ"ב מבינה למלכות אד"ני יְהֶ"וה. נ"ב אד"ני מלכות הוי"ה בינה לא אתקרב קטורתא. נ"ב תיקוני נוגה עכ"ל ור"ל שהקטורת היא בינה ועל ידה נבררו בירורי נוגה. אלא בשעתא דשמן. נ"ב תיקוני מנורה מ' עכ"ל. ואע"פ שלעיל פירוש שמן וקטורת הם או"א. וכאן פירוש שמן וקטורת הם מ' ובינה. ע' פנים לתורה: דדינא מהאי דלבר אשתכח נ"ב מהמ' שם אדנ"י. מההוא פנימאה דכולא ביה קיימא. נ"ב שהוא בינה חירות העעליון: בפי דלא ירבי שערא נ"ב כי השערות אור חוזר והם דין כנודע: מ"ט פרים אלא אינהו כפרים. פירוש ב"פ פ"ד ה"ס מנצ"פך פשוט ומנצפ"ך כפול וע"י נתקנת המלכות. ופרים שהקריבו הלויים הם רומזים לשני פ"ר הנזכר. דאקרי פרה אדומה נ"ב נוקבא דזעיר שבניינה מה' גבורות פ"ר מנצ"פך. וגופא עקרא הוא דכולא נ"ב כי המכריע תמיד כולל ב' צדדים. בר כ"ה שנין יפלח. פירוש יתחיל ללמוד הלכות עבודה. אבל אינו עובד עד בן שלשים כמ"ש רז"ל ומשיתחיל ללמוד הלכות עבודה כאילו הוא עובד ולכך אמר בר כ"ה שנין יפלח ונלע"ד שרמז כ"ה שנין אלו שיעבוד. שהרי מבן נ' שנה ישוב וכו'. הם נגד ה' גבורות שכל א' כלולה מחמש הם כ"ה כמ"ש הרב. והלוים הם בגבורה כידוע:

ה"ג בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר ור"ל שחמשים שנה הם נגד ה' גבורות כ"א כלול מעשר הם נ' כי ב' בפי' יש לה' גבו' בחי' כ"ה ובחינת נ' ולכן כיון שהשלים ה' גבור' סליק לדוכתיה. ומשם ואילך ישוב מצבא העבודה. משום דנחית מן תוקפא דאפא דביה כדמפרש. דזמרא לא אתקשר בהדיה כ"כ. עיין מ"ש בסוף פרק ויחי שמכאן סייוע לדברי הרמב"ן ז"ל שמבן נ' שנה פסול לשיר הפך דברי רש"י ז"ל. והא אתמר. פי' כבר צותה תורה על פסח בפר' בא ולמה חזר וצוה עליו. לאו איהו אלא במצרים. ואע"ג דכתיב וחגותם אתו חג לה' לדורותיכם היינו על קרבן החגיגה. אבל פסח חשבו ישראל דלא אזהר להו אלא במצרים. ופ' ושמרתם את היום הזה לדורותיכם וכו' קאי על המצות דכתיב ברישא דקרא ושמרתם את המצות כי וכו':