מקדש מלך על ספר הזהר ג:שא

אברהם אתי לקבליה פי' לקבליה דיצחק: ויט משה וכו' ושיעור הכתוב וינו משה שהוא ת"ת בחי' יעקב.

את ידו על הים פי' גלי הים שהם ב"ן דאלהים. ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה. פי' הוליך אותם הגלים בכח רוח קדים שהוא הארת ת"ת הנק' מזרח. והם תקיפים לכפות הדינים.

וישם את הים לחרבה: פי' שינאו אותם הדינים מהמ' כמ"ש הזוהר אריק ימא וכו' ויבקעו המים היינו שנתגלו ונפרדו החסדים שמצד אברהם שהוא החסד ושמצד יעקב שהוא ת"ת. אבל הדינים כבר הורקו מהמ' וז"ש ואתפלגו מיא וכו' וכל זה כדי להגביר החסדים ולגלותם:

בשמא קדישא בזווגא דאבהן נ"ב שהוא קשר כל הג' פסוקים חג"ת:

לדינא ולרחמי וכו' פי' שיש שם משמות ע"ב שהוא מסוגל לעורר הדין על האויב שיש לאדם. ויש שם שמעורר הרחמים. וכן יש שם שמסייע האדם וז"ש לסייעא וכו'. ומ"ש לדחילו לאורייתא: פי' שיש שם שהוא מסוגל ליראת ה' ויש שם להבין התורה. ונל"עד שעשרה אלו הם כנגד י"ס הכלולים בע"ב שמות:

שבעה קישורין אינון פי' שם ע"ב יש בו ז' קשרים שהם כנגד חג"ת נהי"ם וז"ש דמתקשרי בהו ג' אבהן. נו"ב חג"ת. וד' אחרנין נ"ב נהי"ם: רישא נ"ב וה"ו ואמצעיתא נ"ב אנ"י: בקישורא נ"ב כמ"ש אצ"י וה"ו: ואלין אינון דחפרו נ"ב ז' קשרים בכללותם: בירא דמיא נ"ב מ' נק' באר כשמקבלת מיצחק ונק' ים כשמקבלת ממדת הפכמה עכ"ל. ולפי זה חג"ת נהי"ם הנז' הם שחפרו בירא דמיא ר"ל מ' דזעיר. והו"ק דזעיר הם שחפרו בירא דמייא שהיא מ' נוקבא דזעיר. תניינא זה אל זה. נ"ב פי' שם השני כה"ת והולך עד שם י י י והם שני קשרים גבורה ות"ת ולהיות כי ה' של כה"ת היא ה' של זה אל זה אמר תניינ' זה אל זה:

ומ"ש ואינון פי' כל השמות הם קישורא חדא כי יעקב כולל יצחק בגוויה ולכן אמר ואינון קישורא חדא בתלת יוד"ין שהוא השם שאחרי י"ד שמות המתחילים מכ"הת שכתב הא"רי ז"ל עליו שהוא הגבורה עכ"ל. תליתאה שלימוד כל מהימנותא. פי' שם י י י שהוא נגד ת"ת:

רביעאה תרין קיימין נ"ב הוא שם המתחיל מן מל"ה עד שא"ה עכ"ל והוא נגד נ"ה שנחשבים לאחד לפי שהם תרי פלגי גופא:

חמישאה טב וביש נ"ב מן ר"יי ואילך עכ"ל: וקשר זה הוא כנגד יסוד ולכך אמר נהרא דנגיד אילנא דחיי ומותא. שהיסוד נקר' נהר ונק' אילנא דחיי. ומפני שהוא נוטה לצד הגבורות ועוד שעטרת היסוד היא בחינת המ' לכך נק' ומותא:

עמיקתא דכולא נ"ב ז' שמות עד אנ"י עכ"ל ור"ל שז' שמות יש עד אנ"י בלא שם רי"י. אבל אם תחשוב שם רי"י עמהם הם שמנה שמות עד אנ"י: שתיתאה דינא ברחמי נ"ב שם אנ"י עכ"ל והוא נגד המלכות הנק' אנ"י:

שביעאה בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמר פי' לפי שלא מנה הזוהר אלא ששה קשרים והם נגד ששה ספי' שהקשר הא' שהוא משם וה"ו עד כה"ת הוא נגד החסד. והקשר הב' שהוא מן כה"ת עד י י י הוא הגבורה ושם י י י בעצמו הוא הת"ת והוא הקשר השלישי. והקשר הדי הוא משם מל"ה עד שם שא"ה והוא נגד נ"ה דהקשר החמישי הוא שם ר י י עד שם אנ"י והוא נגד היסוד. והקשר הששי הוא שם אנ"י שהוא נגד המ' והם זי קשרים וא"כ הקשר הז' להיכן הוא רומז. ולכך אמר שביעאי בקדמיתא אתמר בההו' רישא דאמרן דהיינו וה"ו שהוא ראש הכ"ד השלישי של ע"ב והוא נגד החסד שהוא הקשר הראשון ג"כ:

נמצא שקשר א' וקשר ז' רומזים לחסד וכולם אחד שהוא שם וה"ו ונלע"ד לפי שע"ב הוא בחי' החסד כי חסד גי' ע"ב לכך קשר א' וקשר ז' רומזים לחסד כדי שיהיה ראשו וסופו חסד. ומ"ש בגין דאיהו אמצעיתא דכולא. פי' רצה לתקן למה שם אנ"י הוא במ'. ולכך אמר בגין דאיהו אמצעותא דכולא דהיינו המ' הוא בקו האמצעי תדיר כמ"ש. הרב בכ"מ ולכך נק' אמצעיתא. ולפי שהיא אמצעיתא דכולא לכך נקראת אנ"י:

לפי ששם אנ"י ג"כ הוא אמצעי דע"ב שמות שהוא שם ל"ז שהוא אמצעי של השמות וז"ש ובגין דאיהו אמצעיתא דכולא איקרי אנ"י. וכן בזוהר בפ' בשלח קרא לשם אנ"י גופא דאילנא להיותו באמצע ועדין צריך לתת טעם למה בקשר הראשון שהוא משם וה"ו עד כה"ת יש ז' שמות ובקשר השני שהוא נגד גבורה שהוא כה"ת עד י י י שהוא נגד הת"ת יש ט"ו שמות ולא פירש הרב אלו הט"ו אם ז' לגבורה וח' לת"ת או להפך. וקרוב אצלי שז' לגבו' וה' לת"ת וסיוע לזה יש בפרשת בראשית שחלק הכ"ב אתווון ז' לחסד וז' לגבור' וח' לת"ת לפי שהת"ת מכריע לכן יש בו ח'. והקשר הד' הוא משם מל"ה עד שם שא"ה ואין בו רק ששה שמות ולמה היה כך והקשר הז' שהוא מן רי"י עד אנ"י יש בו ח' שמות. ולמה ח'. וקשר הששי הוא מן א"גי עד וה"ו ויש בו י"ב שמות ולמה. והגם שאפשר ליתן טעם בעייון. כיון שאין בידינו הקדמה ברורה על זה מדברי הרב ז"ל. הנה הסברא בזה סכנה עצומה. עד יראינו ה' מתורתו נפלאות:

שבעה דרגין אלין: פי' ז' קשרים הנז' מדרגא חדא וכו' פי' כל השמות שיש בקשר זה עד הקשר האחר כולם הם רתיכא חדא וכן עד"ז. ואלין ז' עננים וכו'. פי' ז' מקיפים שהקיפו על ישראל במדבר:

כד נטלא שכינתא באבהתא וטלא פי' חג"ת. כולהו דרגין אחרכין וכו'. פי' נהי"ם: אלא יהודה נטל מלכות כולא. פי' מדת המלכות בכללה לקחה יהודה. אבל זבולון לא לקח רק חלק אחד מהארותיה. א"נ מ"ש יהודה נטל מלכות כולא. פי' בחיילותיה ובהיכלות אלא כיון דנשיאים וכו'. פירוש לפי שי"ב נשיאים הקריבו קרבנם. ואהרן שהוא נשיא שבט לוי לא הקריב כלום לכך בא הכתוב וספר ענין המנורה פעם שנית לומר שאהרן יותר מכולם ולכך סמך ענין המנורה לענין הנשיאים. תריסר אינון וכו'. פי' י"ב שבטים הם שנחלקו לד' רוחות ג' לכל צד והם ד' דגלים וז"ש לארבע סטרין ארבע דגלים. וכולהו תריסר נ"ב סוד י"ב פרקין שיש בתרין דרועין ותרין שוקין. וכולא כגוונא דלעילא. פי. י"ב שבטים נגד י"ב בקר שתחת המלכות: