מקדש מלך על ספר הזהר ג:ש

כדין איקרי באר דיצחק נ"ב שהם הנבוע שנובעים בסוד המים גבור' גשמים. כדין איקרי ים נ"ב ר"ל שה' חסדים כ"א כלול מי' הם גי' י"ם שהם מיין חיוורין. דנחלין אזלין לגבה פירש ה' חסדים דאבא. הצדיק אבד. פי' אבד השפע:

נהר עילאה נ"ב יסוד דזעיר. ויקירא נ"ב כי הטיפה נק' יקר כנודע ולפי שהטיפה היא ביסוד לכך נק' יקירא:

נהרין ונחלין נהרין הם ה' גבור' דאימא. ונחלין הם ה' חסדים דידה. וז"ש דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא: ונ"ב יסוד הבינה: א"נ י"ל נהרי"ן הם ה' גבורי דאימא. ונחלין הם ה' חסדים דאבא וגילוים הוא ע"י אימא. לפי שיסוד דאבא הוא בגו יסוד דאימא:

ולכן אמר דנגדין מנגידו וכו' והיינו שאבא נתגלה ע"י אימא:

ירחין עלמין פי' בי"ע שיורשים שפע מהמ': וכן מ"ש עלמין כולהו מתברכאן. בסיועא דאבהן נטלא: פי' שלשה ע"ב דוי"סע וי"בא וי"ט מקבלתם המלכות ונעשים בה ע"ב שמות. נמצא שבכח חג"ת שנק' אבהן. היא עושה דין במצריים:

וכד אינון משתכחין לגבה כולא משתכחין פי' כשמקבלת מח"גת שהם ג' ע"ב הנז'. גם נהי"ם נכללים עמהם ומאירים לה וכמש"ל:

ז' קישורין אינון וכו' ג' אבהן וד' אחרנין והיינו חג"ת ונהי"ם: דכתיב יומם יצוה ה' חסדו נ"ב חסד דייקא. אינון דאתו מסטרא דאברהם לא וכו'. פי' לא נתקרבו אותם דאברהם שהוא החסד עם אותם של יצחק כדי למתקם מפני שהיו הפכיים זה מזה ויעקב הוא המחבר אותם שהוא הת"ת וקודם שבא יעקב לא קריבו דא בדא:

בגין דהאי באר אתדבקא נ"ב שהוא שהשכינה נתמלאת אז מהגבורה בסוד נחש דנשיך בערייתה ליל ז' של פסח כנודע אצלנו ונמצא שאותו באר נדבק ביצחק:

שאר צדיקייא וכו' פי' הם משה ואהרן יוסף ודוד שהם בנהי"ם: וכלולים באברהם יצחק ויעקב שהם חג"ת:

לסטרין אחרנין: נ"ב פי' שמכל אות ואות יוצאים כמה שמות שיש צדיקים מרכבה להם:

וגלגלין תקיפין נ"ב בסוד גלי ים הנעשים משם ב"ן כשנכנס במלכות שהיא שם ב"ן סתם כנז' בכוונת השופר.