מקדש מלך על ספר הזהר ג:כט

ולא בעא רחמי על עלמא ז"ל הרב בליקוטים נח היה משה ולא התפלל על דורו ולכך נק' המבול מי נח על שמו ולכן משה חזר להתפלל עליהם לתקן את אשר עוות: ולכך אמר מחני לשון מחוי כמו המבול כי כל ימיו לא היו אלא בתפלה על דורו עכ"ל ועיין בפ' נח כי שם הארכנו:

כלומר לית מאן דאשגח פירוש אין שם צדיק שהוא משגיח לבקש רחמים על הדור ולכן כשרואה הק"בה שאין איש הוא עושה למען שמו וז"ש אלא ליקרא דשמי:

דאחיד ליה פרגודא פירוש שמר"עה אחז פרגוד של מעלה בטענות אמתיות עד שביטל הגזרה ודריש ויחל חלה את המר כדר"זל. ובהג"הה גריס פודא"גרא שמרוב טורח התפל' חלה בחולי פוד"אגרא: פנים דבני עלמא. של בני אדם שבעולם:

בעיין למבעי רחמי עלייהו פירוש הצדיקים צריכים לבקש עליהם רחמים. ושיעור הכתוב ישר שהם הצדיקים הנק' ישרים יחזו פנימו דהיינו פנים של בני אדם כדי לבקש עליהם רחמים. ולכך הקשה ר"א ישרים יחזו מב"על או ישר יחזה ותירץ לו רש"בי שכוונת הכתוב לרמוז ג"כ סוד גדול שר"ל בדרך ישר יחזו פנימו פנים דאריך בפנים דזעיר: אר"א מאי ישר יחזו פנימו פנינו מ"ל. או ישרים יחזו. א"ל רזא וכו' בח"י דף מ"ב כתב וצריך ליזהר בעריכת י"ב כיכרות בע"ש שיהיו ב' שולי הככרות חוברות אשה אל אחותה. ויהיו נראים ב' הפנים שלהם מכאן ומכאן כאלו הם לחם אחד ובו ב' פנים בסוד לחם הפנים והעיקר כדי להמשיך עליהם האור מן הפנים העליונים כמ"ש בזוהר ויקרא מאי ישר וכו' משם מבואר כי עיקר ההארה היא בסוד הפנים. ובס' דצניעותא עד לא הוה מתקלא לא היו משגיחין אפין באפין ומלכין קדמאין מתו וכו' לכן צריך להזהר שלא ישים הככרות זה עג"ז שגורם למעלה שהדכורא מחזיר פניו ח"ו מן הכלה. באנפין סתימין. פי' בפנים דאריך שהם נעלמים וסתומים: