מקדש מלך על ספר הזהר ג:רמח

חד זמנא באורח מישור פי' הוי"ה כסדרה. לבתר כתיב ליה למפרע הו"הי:

דינא בדינא וכו' נ"ב יהו"ה הוה"י והי"ה הי"הו כי תשטה אשתו ומעלה סופי תיבות יה"וה הוא וביד הכהן יהיו ר"ת הו"הי עכ"ל. וז"ש הזוהר דינא בדינא הוא הוה"י. רחמי ברחמי הוא יה"וה. רחמי בדינא הוא וה"יה שהזכרים שהם וי' על הדין שהם הנקבות דינא ברחמי הוא הי"הו לפי שהנקבות שהם ב' ההי"ן הם על הזכרים שהם רחמים:

מיד ויורהו ה' עץ וכו' דא שמא קדישא פי' הוי"ה בהכאה כזה יו"ד בה' ה' ביו"ד ו' בה' ה' בו' גי' ע"ץ כמ"ש הרב ז"ל בפי' ההגדה:

שמא קדישא חד זמנא להוריד השפע להטיב לה אם זכת' ולבתר כתיב ליה למפרע לעורר הדין אם טמאה והוא צירוף הוי"ה ואם תשכיל תמצא הישר הוא בחסד כי יה"ו משפיע בה' אחרוכה והב' בגבורה צירוף הו"י משפיע בה' אחרונה כנז' בצירופי יה"ו הו"י בסוד הלולב וזהו יהו"ה הוי"ה והוא יד הכהן ויד האשה המחוברות להניף כעין יד אחת. ועוד נלע"ד כי הישר יהו"ה ה"ס ת"ת זעיר. וההפוכה להעלות שם המלכות וע"ד האמור בזקיפת יהו"ה שבעמידה ע"ש. ואמנם יהו"ה הישרה שבת"ת י"ה א"וא ששם ב' יסודותיהם ו"ה ת"ת ושרש המלכות אשר שם. וההפוכה הוי"ה היינו ה' עולה לגבי ו' ושם י"ה ב' יסודות. א"נ ה' עולה אל ו' וי"ה ב' מוחין שלה ח"ב וכעין מ"ש בכוונת שמע בשם והיה אם שמוע. אתוון סריטין בטהירין. פי' שאותיות הכתובות למפרע היה מכוין שאותן אותיות הן חקוקות בלבניניות של ד' אותיות הוי"ה הישרה כזה# י ה ו ה ה ו י ה וטהורין ר"ל צחים דהיינו לובן חלל האותיות. וסוד הענין שהיה עושה יחוד מופלא בתוך ת"ת זעיר דהיינו גבורה דאימא בברתא ה' ה' דינא בדינא. ואח"כ רחמי ברחמי שהוא רחמי אבא בברא י"ו שעיקר הכוונ' היה לכוין בלמפרע בשני הו"יות ואח"כ דינא ברחמי ה' ו'. ולבסוף רחמי בדינא י"ה. ונל"עד ששרש זעיר הוא באבא חכמה כ"ח מ"ה ושרש רחל באימא בינה ב"ן י"ה. וזהו ענין ב' חלוקות הראשונות ה"ה ו"י שז"ון מושרשים בהם ומעורבים א"וא:

ועוד ידוע ה' בחכמה יסד ארץ וכו' וזהו ענין האחרונות אלא שהן הפך הכתוב בפסוק מפני שכל הכוונה באור חוזר:

אתוון רחמי אשתכחו וכו' משמע מאומרו אתוון רחמי. ולא סגי ליה לומר רחמי אשתכחו. נראה שאע"פי שהיה מוחק לגמרי כל האותיות. מ"מ אם היתה זכאה היו חוזרות ומתראות במגילה אותיות הוי"ה הנכתבה ביושר.

אמאי כתיב הכא וכו' קשה לו שאם כוונת הכתוב למש"רזל מכמה מצות שנצטוו במרה מה שייכות יש למקום ההוא באותם מצות שאמר שם שם. וחזר ואמר ושם נסהו. ועוד למה נאמר ושם נסהו שנראה ששם לבד נסהו. ואם כפי' המפרשים ששם נסה ה' את ישראל את קשי ערפם הלא גם בים אמרו קשה מזה מה זאת עשית לנו וגם בים עצמו כתיב וימרו על ים בים סוף וכו' רזא דמלה דהכא על מיא הוה. ולכן יכון לומר שם ושם והענין כמו שנמשך ואמר שה' רצה לעשות בהם מים המרים ולבודקם כסוטה להסיר החשד שהיו חושדים לנשותיהם. וגם בדק אותם להורות להם טוהר כל אחד ואחד. והנה ידוע שרק במים היה הפירוד שנעשו העליונים זכרים התחתונים נקבות וזה רמז מי"ם שגם המילוי מ"ם יו"ד מ"ם הוא מספר מי"ם וסודו ט' יו"ד"ין דד' שמות עס"מב וגם הם מילואם כעיקרם: ולכן היו המים בודקים אותה ואותו: וכן בכאן נבדקו נשים ואנשים. ולפי שענין זה הוא בסוד היסוד כנז"ל לכן אמר רזא דמלה שכל רז הוא ביסוד:

ויבואו מרתה וכו' אמרו במכילתא הובא בילקוט בפ' בשלח ר' יהושע אומר מרים היו לפי שעה ונמתקו ר"ל שלא היו מרים מטבעם אלא לפי שעה: ואח"כ כשנמתקו נשארו מתוקים כטבעם. וזהו אצלי מ"ש ולא יכלו לשתות וכו' כלו' הם דווקא לא יכלו לשתות מים: משא"כ לשום אדם שעבר שם. על כן קרא שמה מרה פי' על שינוי הטבע הנעשה שם אבל בתחלה לא היה נק' כן ולכן וילונו ואמרו מה נשתה. ר"ל אם כן יהיה בכל המקומות שיהפכו המים למרים מה נשתה: ועל כן ויצעק משה כי לא ידע טעם הדבר עד שא"ל:

כמה חביבין וכו' הם המקטריגים ומשטינים על ישראל על קדושת זרעם באומרם שודאי נשיהם והם נטמאו במצרים וראוים הם למים המרים כסוטה ולכן אני רוצה לבודקם להסיר מעליהם כל שם רע וחשד. כתוב שמא קדישא הוא הנז"ל. ומצאתי כתוב עוד שהוא בסוד שני הוי"ות ישרה והפוכה ושתיהן נרמזו בפ' סוטה:

כי תשטה אשתו ומעלה ס"ת הוי"ה "היא "וביד "הכהן "יהיו ר"ת הו"הי. ומ"ש לעיל אתוון סריטין בטהירין ר"ל אותיות חקוקות בצחים. הם חללי האותיות שהם לבנים כי בתוך חללי הוי"ה הישרה היה כותב את ההפוכה והיה מכוין מלמטה למעלה כאלו גם הישר' היתה הפוכה דהיינו ה' על ה' היינו דינא בדינא. י' בי' ראמי ברחמי ה' של ו"ה בו' של ה"ו דינא ברחמי. ו' בה' רחמי בדינא ואם תשכיל סדר כוונה זו תמצא שהיא בסוד הי"הו והיינו בבחי' האותיות העולות ולכן תמצא גם הוי"ה זו רמוזה בפרשה "המשכן "יקח "הכהן "ונתן. ואמנם הש"ית הודיע כאן למשה סוד זה בסוד ע"ץ שה"ס זעיר וידוע שבו כל שם הוי"ה בי"ב צירופיו. ואם תכתוב שם יה"וה ותרבה אות באות יעלה גי' ע"ץ כי יפ"ה נ' הפ"י נ' ופ"ה ל' הפ"ו ל' הכל גי' ע"ץ ויהיה הריבוי שמלמטה למעלה בסוד תגבורת הדין ולכן אר"זל שהיה הרדופני הו"הי ובו נמתקו המים כי מד"הד הית' רחמים גמורים. ואז שנתגלה טוהרם נצטיו על הפריעה כנז' בפ' אמור דף צ"ו. וזהו חק ומשפט חק הוא יסוד משפט ת"ת בסוד ב' יסודות שמתגלים במילה עם הפריעה. ועתה תבין ע"פ הסוד ב' הוי"ות הנזכרות הם בסוד ז"ון מ"ד ומ"ן והם מ"ה ב"ן: