מקדש מלך על ספר הזהר ג:רמט

מאן העפר הא תנינן פי' מ' שנק' עפר ולכך הקשה לו ר' יוסי אלו כתיב ומן העפר ולא יתיר הוינא אמר הכי וכו'. אלא כתיב יתן כעפר חרבו וכו' והיינו קליפת נוגה שבבריאה ששם הם כל הבירורים של המלכים וז"ש בסמוך ממשמע דכתיב בקרקע המשכן. וכתב הרב משכן היא מ' דאצילות. וקרקע המשכן היא בריאה והעפר היא קליפת נוגה אשר שם ופי' הפסוק יתן כעפר חרבו מדבר על אברהם אע"ה כמרז"ל וקאמר יתן כעפר שהם דינים שבנוגה שהם דינים קשים. כך חרבו של אא"עה היתה דין קשה לעשות נקמה בגוים:

כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה פי' כמה מינ. חסדים יש במלכות אבל כיון שבניינה מהגבורות. הגבורות מתגברין לכך מימוי מרירן: