מקדש מלך על ספר הזהר ג:רלז

ויולד חכם ישמח בו גרסי' ול"ג וישמח בו עכ"ל: לפי שהמקרא הוא ויולד חכם ישמח בו והמסורת הוא יולד חכם וישמח בו. והזוהר קא דריש מקרא ולא מסורת כמו גיל יגיל וכו' שהוא המקרא ולא המסורת שהוא גול יגול:

בתוספת ו' וכו' נ"ב דהו"לל יולד חכם ישמח בו מאן דאפקיד בידא דמלכא מדי: נ"ב והרי הכל הוא שלו ומה שקנה עבד קנה רבו וא"כ מה פקדון הפקיד בידו כיון דעאל ליליא אילנא דמותא שליט בעלמא. נ"ב בסוד ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה. ואילנא דחיי וכו': נ"ב זעיר נסתלק בגו אימא עילאה בסוד השינה והדורמיטא עכ"ל ור"ל נשמת הזעיר עלתה בסוד מ"ן לאימא. ונל"עד שלכך אמר הזוהר אסתלק לעילא לעילא. שר"ל שנשמת זעיר נסתלקה ממנו ועלתה למעלה וזהו אסתלק לעילא. ומ"ש לעילא פעם שנית היינו שנסתליק לאימא:

ת"ח לאו כדאי הוא האי אילנא דמותא וכו': נ"ב ר"ל אין כח ורשות בידה לוותר כי היא מדת הדין ושורת הדין נותנת הנפש החוטא' היא תמות:

ושביק ואהדר ההוא אילנא דמותא וכו' פי' אע"פי שהיא מדת הדין ומפני העונות צריך שימות האדם: ועכ"ז שביק אותם העונות ואהדר פקדונא למאריה:

לראות היש משכיל פי' כדי שיוכר בין הצדיקים העומדים בלילות ובין אותם שאין עומדים לעסוק בתורה. כגוונא דאית לעילא אית לתתא אית וכו': תני והדר מפרש מ"ש דאית לעילא היינו ימינא ושמאלא ומה שכתב דאית לתתא היינו ישראל ועמין: