מקדש מלך על ספר הזהר ג:רלד

כמה חיילין אינון דאורייתא פי' ישראל שהם חיילות הזעיר הנק' תורה וחיילות המ' הנק' משכנא. ולא מתפרשי דא מן דא כגוונא דלעילא. פי' כמו שז"ון למעלה אינם נפרדים ח"ו. כן אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא שתמיד ארון התורה הוא בתוך המשכן:

ובג"כ חייליהון עאלין בחושבנא פי' אותם שהם מבן עשרים שנה ומעלה.

ומ"ש בר אינון אחרנין פי' פחות מבן כ' והנשים והטף:

בהאי ובהאי פי' ישראל יש להם אחיזה בזעיר הנק' תורה ובמ' הנק' משכנא. בא' לחדש השני בשנה השנית כולא חד פי' שחדש הב' ושנה השנית כולם ביסוד שהוא הנקרא חדש ושנה, והוא שני למ' שהיא ראשונה והיסוד שני לה וז"ש והאי איקרי חדש זיו רמז לההיא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא. שר"ל שהיסוד הוא חדש זיו בסוד ויהי יוסף יפה תואר. והוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא שהיא המ'. דהא כדין עלמין כולהו אשתכחו בשלימו. פי' כיון שיסוד ומ' מזדווגים. ודאי שגם פרצופים העליונים מזדווגים גת הם. לפי שאין להם ליסוד ומ' ממי לקבל טיפה אלא מפרצופים העליונים מהם וכע"זהד כל פרצוף הגבוה מחבירו מזדווג עם נוקבא דיליה כדי ליתן לפרצוף שתחתיו נמצא שבהזדווג יסוד ומ' ודאי כל פרצופי האצילות שלמים וכן ג"כ בי"ע כשמזדווגים יסוד ומ' בא להם שפע ואשתכחו שלמין. לאשתמודעא דהא כד נפקי ישראל ממצרים בחודש הא' הוה קשה מה בא להשמיענו הרי זה פשוט בפסוק שבניסן נגאלו. ויש לומר שכוונת הזוהר לומר שמפסוק זה ידענו שיציאת מצרים היתה ע"י המלכות כמ"ש הרב ז"ל שהבינה האירה במ'. ומ' הוציאתם ולכך אמר הכתוב בשנה השנית לצאתם מארץ. לומר שהיסוד נק' שנה שנית לגבי המ' שהיא ספי' ראשונה שהוציאתם מארץ מצרים. וז"ש בא' לחדש הב' וכו'. את בית אהרן הכי נמי נשין וכו'. פי' מתיבת את דריש הנשים של הכהנים: