מקדש מלך על ספר הזהר ג:רלג
Mikdash Melekh on Zohar 3:233 · מקדש מלך על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →רבי אבא פתח ויברא אלהים וכו' טעם פתיחה זו משום דק"ל בפסוק במדבר סיני באהל מועד למה הוצרך סימן בתוך סי'. ומתרץ במדבר סיני הוא התורה שרומזת לזעיר. ובאהל מועד הוא המשכן שרומז למלכות. ובא להשמיענו שישראל הם חיילין דאורייתא שהוא זעיר וחיילין דמשכנא שהיא המלכות ולכך הביא פ' בצלמו בצלם אלהים שהם ג"פ ז"ון שבצלמו הוא זעיר בצלם ו'. בצלם אלהים היא המ' והאדם הוא משניהם יחד וכדמסיק לקמן. עבד ליה בדיוקנא דעילאי הם אריך וא"וא. ותתאי הם ז"ון. והאדם שבעו"הז כולל כולם וז"ש והוא כליל מכולא. א"נ י"ל בדיוקנא דעילאי היא הנשמה שהיא מפרצופים העליונים. ותתאי הוא הגוף א"נ בדיוקנא דעילאי הוא צלם הדק של האדם. ותתאי הוא הגוף החומרי ועיין בפ' בשלח דף נ"ה ע"א מ"ש שם:
תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא נ"ב בצלמו בצלם ו' דכר. בצלם אלהים וקבא. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי הוא נמי כליל מתרין סטרין. פי' שאדם הוא מבחי' מ"ה וכלול עמו ב"ן דמ"ה. וחוה ג"כ היא ב"ן וכלול עמה מ"ה דב"ן נמצא שכלול מכל סטרוי. אוליד בנין מעילאי ותתאי. פי' לפי שבא נחש על חוה. ואח"כ בא אדם ג"כ על חוה נמצא שאותם הבנים מטיפת המלאך ומטיפת אדם וז"ש מעילאי ותתאי:
ולא אתיישבו דא ודא נ"ב שנימחו כל זרע קין והבל מן העולם ולא נתקיים העול' רק ע"י שת ובניו:
ועכ"ד עלמא תתאה לא אשתלי' וכו' פי' אע"פי שנולד שת שממנו הושתת העולם עכ"ז לא היתה שלימות בעולם כראוי וטעם שאמר ג' לשונות לא אשתלים. ולא הוה שלים. ולא אשתכח בקיומיה אפשר נגד עיבור ויניקה ומוחין שעל ידם היה השלימות בעולמות כולם. אבל לא אשתלים עד דאברהה וכו'. שבתחלת ימיו של אברהם שעדיין לא הפיג מדת החסד עדיין לא נשלם העולם. ואחר דאשתכח ביה בעלמא ואחיד בימינא דהיינו שהשיג מדת החסד ע"י מעשיו הטובים כמ"ש הזוהר בפ' לך לך על פ' ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה. שהיה אא"עה עולה מדרגה אחר מדרגה עד הנגבה שהוא החסד. אזי תקן העולם כמאן דאחיד מדרגה עד הנגבה שהוא החסד. אזי תקן העולם כמאן דאחיד בימיניה:
תריסר שבטין פי' שהם נגד י"ב בקר ונגד י"ב צירופי הוי"ה:
וע' נפשאן פי' שהם כנגד החסדים המגולים שהם שני חסדים ושני שלישים והם ע' כמ"ש הרב בכוונת המילה ואז אשתלים עלמא. כדין אתקיימו עלמין. פי' אבי"ע בבחי' העולמות. ומ"ש ואתבסמו עילאין הם הספירות שהם פנימיות העולמות. ותתאין הם המלאכים ובני אדם א"נ עילאין הם פרצופי אצילות ותתאי הם פרצופי בי"ע בבחי' פנימיות העולמות: