מקדש מלך על ספר הזהר ג:רטז

ומזוזה איקרי: נ"ב מזוזה גי' אד"ני עשיה לעילה נ"ב בינה. שמיעה בהאי שמיטה תלייא: נ"ב יש לתמוה דבכ"מ מהזוהר משמע שהשמיעה בבינה כי אז"ן גי' ס"ג והעשייה במ' וכאן כתב להפך וצ"ע עכ"ל ויש לתרץ שעיקר השמיעה היא בבינ' כמ"ש או"זן גי' ס"ג ועיקר עשיה במ' לפי שנק' עלמא דעובדא. ולפעמים השמיעה במ' בהשאלה ועשיה בבינה בהשאלה. ודומה לזה תירץ הרב בפ' פקודי כמ"ש שלפעמים אומר שכוחות הזכרים הם הורגים: והפתוי בנוקבא דס"א ולפעמים אומר הזוהר בהפך וכו' ע"ש. אתפגים שמיעה דיליה נ"ב יש לתמוה מאד כי רציעת האזן אינו פגם בשמיעה והפגם הזה הוא בתנוך וזה דבר שאינו נוגע לשמיעה. והיה לנו לעשות לו סם שיפגום שמיעתו עכ"ל ואפשר לתרץ שלא רצה הקב"ה לפגום שמיעתו לגמרי רק רמז בעלמא לעורר לו אוזן ולומר שכיון שפוגמי' אותו באוזן שתלוי בו השמיעה די לו. מ"ט ואכלו אביוני עמך. פי' אמאי נקט קרא אביוני והלא הפקר לכל היא לעניים ולעשירים. ותירץ בגין דמסכיני וכו' ומ"ש ובג"כ שביק לו למיכל לאו דוקא אלא ר"ל ולכך נקט אביונים:

יהיב שלמא בכ"י פי' מושך הארת יסוד הנק' שלם למ': ויהיב חדו וחילא וכו' נ"ב שמחה מימין מצד החסדים וכח מצד שמאל שהם הגבורות שאז כולל שניהם שאז מריק ברכה ע"י היסוד הנק' ברוך דאתקרי צדקה. פי' ת"ת. לכ"י נ"ב ר"ל המ' הכונסת הארת ישראל בעלה. ובינה איהי אחת ומלכות שבע. בסע"ה דף ס"ו אחת היא יונתי וכו' הנה הזעיר משיבה לשכינה אע"פי שאתה לפעמים נקודה אחת. מ"מ אתה יונתי שהוא מלכות של כל הספירו' שלי ואתה תמתי שמבלעדיך לא נשלם שם הוי"ה ואתה שלימו דכל ספירה וספירה ונמצא שאע"פי שאתה נקודה אחת מ"מ אתה נתגדלתה מכל הו' מלכיות דכל עשר ספירות כמ"ש בדרוש אט"בח ובכוונת ר"ה ומה שאת נקראת אחת. היא לאמה שבערך אימא עילאה אתה ספירה אחת שהוא בבחי' לאה שהיא מלכות דאמא כמ"ש בזוהר בהר בינה איהי אחת ומלכות שבע רומז למ"ש והוא ע"ד מ"ש בכוונת אחת ואחת עד אחת ושבע שהיא אחת בינה ושבע מלכות:

ונמצא בערך בינה הוא ספי' אחת שהוא מלכות שלה בערך לאה או מלכות דנה"י חדשים שנעשה כתר למלכות אף בבחי' רחל. אך בערך עצמך את יונתי תמתי שלימו דכל ספי' וספירה. וזה נרמז במלת היא באומרו אחת היא לאמה כי בבחי' לאה נוטלת ששה עשר אורות מד' אנ"פין דארבע שמות אהי"ה לבושי המוחין וכל אחד כלול מכולם והוא גי' הי"א גם היא ה' אחרונה דהוי"ה שיש לה ג' מילואים שסימנם יה"א ה"י ה"ה ה"א וזהו אחת היא אות ה' בג' מילואים והטעם הוא מפני שהיא לאמה ה' ראשונה דהוי"ה וכעובדא דאימא כך עובדא דברתא כידוע שלכן ה"ה כפולה בהוי"ה כי ה' ראשונה היא שם ס"ג והוא כללות שם ב"ן שנעשה אחר התיקון משם ס"ג ב"ן. ונמצא ה' ראשונה היא אחד עם ה' אחרונה כי שם ס"ג נעשה ב"ן ה' אחרונה וזהו אחת היא לאמה שהיא בחינת ח' עם אמה ה' ראשונה ותשלום פי' הפסוק עד"ז משם תדרשנו: