מקדש מלך על ספר הזהר ג:רטו

דתרנגולא נ"ב גברי"אל כדין קב"ה וכו' פי' יעקב שמשתעשע בתורת הצדיקים שעולים בסוד מ"ן ?בנאה אשתכח בין צדיקיא נ"ב כי הוא נכנס להשתעשע בתורת הצדיקים שבג"ע: וכ"י משבחת נ"ב רחל. ליה לק"בה נ"ב בסוד אל"הים אל דמי לך ובסוד איה אלהי עושי וכו':

כיון דאתי צפרא נ"ב בתשלום השחר משתעיין ברזא חדא נ"ב זווג יעקב ורחל וכדין אתער אברהם. נ"ב סוד אילת השחר חוט של חסד וכ"י הוה בה בנייחא נ"ב נ"ל לגרוס הוות יתבא בנייחא ור"ל בארעא הנז' הה"ד כי תבואו אל הארץ פי' פסוק זאת תורת העולה וכו' מדבר בזמן הגלות שהמלכות בלילה מלאה דינים וז"ש זאת תורת שהיא מלכות שעלתה מבריאה לאצילות.

היא העולה פי' מ' הנז' על מוקדה על המזבח ר"ל הדינים הם בה והיא ג"כ נק' מזבח כי כמה בחינות יש למ' וכל זה כל הלילה עד הבוקר שבבוקר היא עת רצון ודינין אשתככו אבל בזמן ב"המ קיים כתיב כי תבואו אל הארץ וכו' שהיא ארץ ישראל שרומזת למ' אזי ושבתה הארץ שהי' המ' יש לה נייחא מכולהו בין ביום בין בלילה. שבת לה' ממש נע"ג שבת מ'. ועל ל"ה ת"ת. דאית ביה רשימא קדישא וכו' נ"ב כי צדיק שהוא סוד הברית וצדק שהוא סוד שמיטה תמיד כחדא אזלין מי שיש לו ברית יש לו שבת כי שביתה ונייחא כחדא:

נייחא הוא דרוחא וגופא נ"ב אשרי המחכה והמדקדק בדברי הרש"בי ז"ל שדקדק באומרו נייחא דרוחא וגופא ולא אמר דנפשא ורוחא או דנשמתא וגופא כי בשביעית אין עלייה בסוד בינה דתמן נשמה רק במ' שמשם נפש ואולי גם הרוח ולכן דקדק באומרו רוחא לא נפשא כי אם היה אומר נפש היה משמע דדוקא בחינת נפש ולא רוח ואין זה אמת כי השלילה אינה רק על הנשמה להכי קאמר דרוחא לשלול דווקא הנשמה עכ"ל. ולכן לא אמר. דנפשא ורוחא דא"כ הוה אמינא הוא הדין הנשמ' אבל כיון דנקט דרוחא וגופא משמע שהשלילה היא על הנשמה כמ"ש ודא יובלא נ"ב גי' מ"ט:

ובג"כ ובשביעית יצא וכו' פי' בשביעית שלו שהוא רומז למ' אבל אין פי' ובשביעית היא השמיטה דהא מבואר בהרמב"ם ז"ל דאין עבד יוצא בשמיטה אלא ודאי כמ"ש עול בקדמיתא. פי' מ': והאי עול לא שרייא וכו' נ"ב אולי מה שנק' המ' עול לפי שהיא עול על צואר הי"ב בקר שתחת הים חיות נושאות הכסא גם עו"ל גי' ק"ו ואולי הוא בסוד ציור שם ב"ן דההי"ן בו"וין עולה גי' ק"ו כמנין עו"ל עכ"ל. ודבריו סתומים וכתב הרב בסידור כוונת נשמת כל חי צריך לכוין בשם אטמו"ן שהוא גי' ק"ו ויוצא משם ב"ן בציור ווי"ן דהיינו ד' ההי"ן כל ה יש בה ג' ווי"ן כזה # ה הם י"ב ווי"ן ד' של הי"וד ב' ווי"ן עם ו' של מילוי יו"ד הם ט"ו ווי"ן גי' צ' עם יו"ד של הוי"ה הם ק' ושני ווי"ן של ו' דהוי"ה נחשבים לאחת הכל גי' ק"ו וזהו מ"ש הר"חו ז"ל בהג"ה זו ויש ציור א' שעולה ק"ד וכתבו הרב בכוונת לעד ולעולמי עולמים לע"ד גי' ק"ד והיינו ציור שם ב"ן דההי"ן ד' ההי"ן הם י"ב ווי"ן ושני ווי"ן של ו"ו דהוי"ה עם ו' של מילוי יו"ד הם ט"ו ווי"ן גי' צ' והיו"ד ודל"ת של מילוי יו"ד הם ק"ד. וע"ד עבדין פטורין וכו' לאו דוקא שעבד עברי חייב בתרי"ג מצות אלא הכוונה כיון שיש עליו רשות אחרים אינו עושה המצוה כתקונה כמ"ש במ' ברכות שהפועלים מקצרים בב"המ:

אוף הכא יצא לחפשי חנם ושיעור הכתוב עתה יצא לחפשי ממה שהיה תחלה חכם דהכי נמי אלהים איקרי נ"ב אלהים מ' דינא תתאה דינא מלכותא דינא:

ולאן אתר אתקרב לגביה אל הדלת פי' שהמ' היא נק' דלת לפי שהיא נגד ד' ספירות תנ"הי דזעיר מהחזה ולמטה כנודע וזהו אל הדלת: