מקדש מלך על ספר הזהר ג:קצז

ההוא נהר דאשתמודע פי' יסוד דאימא: אלא ההוא נהר עולם איקרי נ"ב יסוד הבינה עכ"ל ושיעור הכתוב בעבר הנהר שהוא נקרא מעולם דהיינו יסוד הבינה שם ישבו אבותיכם שהם חג"ת. וע"ד בעבר הנהר ישבו אבותיכם נ"ב שסוד העיבור ג' כלילן בג' ואז אין ניכר רק חג"ת בבטן האם: כמו יצחק דאתדבק ביה בסטריה לאתתקפא נ"ב ודיבקתי אברהם בחכמה ויצחק הנחתי דבוק בנהר בינה שהוא קו הגבורה עכ"ל. ור"ל שאברהם שהוא חסד בקו החכמה ולא בקו הבינה. ולכך אמר הזוהר אברהם לא אתדבק ביה בההוא נהר. אבל יצחק הוא דבוק בבינה שהוא קו הגבורה ולכ"א הזוהר כמו יצחק דאתדבק ביה בסטריה לאתתקפא. אבל בס"הכ בדרוש השופר כתב הרב ומ"ש בפ' אמור אברהם לא אתדביק ביה בההוא נהר וכו'. פי' כי חכמה וחסד יצאו והקיפו לרישא דזעיר משא"כ ביצחק שנסתלק עם הנהר בינה עכ"ל ועיין שם באריכות ואפשר שגם כוונת המגיה הוא כמ"ש האר"י ז"לדינין נפקין מסטריה נ"ב הוי"ה בניקוד אלה"ים:

ה"ג וכד יצחק אתתקף בבנוי ור"ל שע"י ישראל שממשיכים שופר העליון שהיא בינה אזי יצחק יש לו קיום והעמדה לפי שנמתק וכמ"ש לקמן:

וכרסייא דדינא אתתקן עיין בפ' בהעלותך דף קמ"ט ע"ב שפי' הרח"ו שם שני פירושים הא' כרסייא דדינא הוא זעיר. אי נמי כרסייא דדינא היא מ' והיושב על הכסא הוא בינה. זהו קיצור לשונו. דבזה מובן ג"כ לשון זה. שופר ולא קרן נ"ב קרן היא מ':

ות"ח כד ההוא שופר עילאה וכו' ז"ל הרב בס"הכ ההוא שופר עילאה וכו' הם נה"י דאימא אשר בתוכם המוחין ומ"ש אסתלק ר"ל שנ"הי נסתלקו עם המוחין למעלה ויצאו מרישא דזעיר ובזה לא נהיר לבנין שהם חג"ת שנעשו חב"ד והם כלי המוחין שהם ישנים עכ"ל. ודא שופר אילו דיצחק וכו'. פי' שופר שהם צה"י דאימא הם התוקף דיצחק שהיא גבורה הנק' יצחק שמהם מקבלת הגבורה: