מקדש מלך על ספר הזהר ג:קצח

תושבחתיה דאבהן פי' שופר הנזכר שהם נה"י דאימא הם תושבחתיה דאבהן שהם חג"ת:

וההוא קלא סליק פי' קול שופר שבעו"הז:

כדין אתער שופרא אחרא פי' אור מקיף דז' תחתונות דאימא שהוא סוד השופר כמ"ש בס"הכ. ולפי זה שופר רומז לנ"הי דאימא כמ"ש לעיל ורומז ג"כ למקיף ז"ת דאימא. ולאפקא בהאי שופר אינון קלין. פי' בשופר שבעו"הז מוציאים על ידו קולות השופר להורות על פנימיות ז"ון שהיו באימא ואנו מוציאים אותם דרך הפה אור מקיף דז"ת דידה שהיא סוד השופר וז"ש הזוהר לאחזאה דכל אינון קלין דלעילא כלילן כולהו בההוא שופר עילאה. ונ"ב שאז ז"ון בסוד קולות דשופר עכ"ל והיינו כמ"ש באריכות בשם הרב:

סדרא קדמאה וכו' כתב מורינו זל"הה שג' סדרים הנז' קדמאה ותניינא ותליתאה הם תר"ת כי תש"רת ר' אבהו תיקנה ותש"ת דברייתא אבל תר"ת היא דמתניתין. וכן סדרים דלקמן הם תר"ת ג"כ כי ג"פ תר"ת צריך לתקוע כדתנן סדר תקיעות ג' של ג' ג' ולכך ר"ש תנא הוא הזכיר רק ג"פ תר"ת עכ"ל:

ומטי לגבי דאברהם ושרייא וכו' ז"ל הרב בדרוש הנז' מ"ש הזוהר מטי לגבי דאברהם ר"ל מגיע עד כלי החסד שהוא חכמה אשר הוא ישן ואח"כ עולה לעיטרא דחסד שנשאר בסוד אור מקיף והוא נק' רישא דאברהם וז"ש ושרייא ברישיה ומ"ש ואתער הוא וכו' ר"ל וכד מטי להתם אז אתער הוא דהיינו זה המוח עטרא דחסד ואז מושך אליו שני מוחין דבינה וגבורה שעלו למעלה עם הבינה ובזה כל הד' מוחין בסוד אור מקיף והוא עתה בסוד כסא בד' רגלים וז"ש ואתקן לכרסייא. והנה ענין תקיעה זו גורם שיזדווגו או"א ועי"כ ירדו בינה וגבורה שני מוחין למטה וזהו תקיעה תקע י"ה עכ"ל הרב ז"לובזה מובן לשון זה:

ובספרא דאגדתא וכו' פי' מביא ראיה למ"ש. ה"ג בשעתא דההוא קלא קדמאה סליק אתער אברהם וכו': פקדין עליה או"א זו הוא הגירסא נכונה כמ"ש בשם הרב שע"י תקיעה זו גורם שיזדווגו או"א וכו'. וזהו מה שכיוון הזוהר בזה. ושלא כמי שהגיה דלא גרסינן ואימא:

סדרא תניינא פי' תרועה דתר"ת כמש"ל:

יודעי תרועה ודאי נ"ב ר"ל יודעים לשבר כח הדין ותרועה לשון תרועם בשבט ברזל:

סדרא תליתאה פי' תקיעה אחרונה דתר"ת כמ"ש לעיל: